שְׁמוֹת כ״ג · כ״ח

וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־הַחִוִּ֧י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ושלחתי את הצרעה לפניך, וגרשה את החיווי, הכנעני והחתי מלפניך. רש״י מבאר ש״הצרעה״ היא מין שרץ העוף, שהייתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים, ולא עברה הצרעה את הירדן, ולכן מכל שבע האומות לא מנה כאן אלא שלוש. אבן עזרא מבאר ש״הצרעה״ היא מכה בגוף מגזרת צרעת שתחליש את כוח הגוף, והזכיר משבעת הגויים שלושה והוא הדין לכולם. הכתוב מבטיח שה' ישלח את הצרעה לגרש את העמים מפני ישראל. בכך מוסיף הכתוב אמצעי נוסף להכנעת יושבי הארץ: מכה טבעית ששולח ה' כדי לגרש את האויבים, המשלימה את המורא ואת עזרת המלאך. הגירוש נעשה בדרכים מגוונות שמפעיל ה' לטובת ישראל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הצרעה. מִין שֶׁרֶץ הָעוֹף, וְהָיְתָה מַכָּה אוֹתָם בְּעֵינֵיהֶם וּמַטִּילָה בָהֶם אֶרֶס וְהֵם מֵתִים. וְהַצִּרְעָה לֹא עָבְרָה אֶת הַיַּרְדֵּן, וְהַחִתִּי וְהַכְּנַעֲנִי הֵם אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, לְפִיכָךְ מִכָּל שֶׁבַע אֻמּוֹת לֹא מָנָה כָאן אֶלָּא אֵלּוּ, וְחִוִּי אַעַ"פִּ שֶׁהוּא מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ו), עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן עָמְדָה וְזָרְקָה בָהֶם מָרָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֶשְׁלַח יָת עֲרָעִיתָא קֳדָמָךְ וּתְתָרֵךְ יָת חִוָאֵי יָת כְּנַעֲנָאֵי וְיָת חִתָּאֵי מִן קֳדָמָךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ושלחתי את הצרעה. מכה בגוף מגזרת צרעת שתחלש כח הגוף, והזכיר משבעה הגוים שלשה והוא הדין לכולם, גם יתכן להיות זו המכה יותר קשה בנזכרים מהאחרים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ושלחתי את הצרעה פרש״‎י מין שרץ, והיא לא עברה את הירדן ומה שכתוב וגרשה את החוי ואת הכנעני וגו׳‎ אמרינן במסכת סוטה ריש לקיש אמר על שפת הירדן עמדה וזרקה בהם מרה. רב פפא אמר שתי צרעות היו חדא דמשה וחדא דיהושע, דמשה לא עברה ודיהושע עברה. ולפי הפשט משל הוא לא בחרב ולא בקשת אני מגרשם אלא בדבר קל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל