ואל הזקנים אמר. בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה:
שבו לנו בזה. וְהִתְעַכְּבוּ כָּאן עִם שְׁאָר הָעָם בַּמַּחֲנֶה, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁפֹּט לְכָל אִישׁ רִיבוֹ:
חור. בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה וְאָבִיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר (דהי"א ב'), אֶפְרָת זוֹ מִרְיָם כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה:
מי בעל דברים. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין:
וּלְסָבַיָא אֲמַר אוֹרִיכוּ לָנָא הָכָא עַד דִנְתוּב לְוָתְכוֹן וְהָא אַהֲרֹן וְחוּר עִמְכוֹן מָן דְאִית לֵהּ דִינָא יִתְקְרֵב לִקֳדָמֵיהוֹן:
ואל הזקנים. הידועים הם שראו השם הנכבד:
והנה אהרן. גם הוא בכור היה ואולי היה חור והוא מהשבעים, ושניהם ידינו תחת משה עד שובו, וכבר פירשתי כי יתרו לא בא רק בשנה השנית:
וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר. בְּנָסְעוֹ מֵהֶם לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרוֹ "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה":
ואל הזקנים הם שראו את אלקי ישראל אמר כבר שבו לנו לי וליהושע בזה בתוך המחנה, שהרי יהושע נתקרב אל ההר יותר מאהרן וחור ושבעים מזקני ישראל. ולכך לא ידע ממעשה העגל.
מי בעל דברים הוא הרוצה להוציא מחברו שהמחזיק לעולם הוא שותק.
