שְׁמוֹת כ״ה · י״ז

וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אׇרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רׇחְבָּֽהּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ועשית כפורת זהב טהור, אמתיים וחצי אורכה ואמה וחצי רוחבה. רש״י מבאר ש״כפורת״ הוא כיסוי על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ומניחו עליו כמין דף, ומידותיה כאורך הארון וכרוחבו. אבן עזרא מבאר ש״כפורת״ כדמות מכסה, ומביא את דעת יפת ואת דעתו בפירוש המילה מגזרת כופר. הכתוב מצווה לעשות כפורת זהב טהור בגודל התואם את הארון. בכך נוסף לארון כיסויו העליון - הכפורת, העשויה כולה זהב טהור. הכפורת אינה רק מכסה טכני, אלא כלי קדוש בפני עצמו, שעליו יעמדו הכרובים ומעליו יתגלה הדיבור האלוקי. מידותיה תואמות בדיוק את מידות הארון, כדי שתונח עליו כראוי. הכפורת מהווה את החלק העליון של המכלול הקדוש ביותר במשכן, ומקומה בקודש הקודשים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כפרת. כִּסּוּי עַל הָאָרוֹן, שֶׁהָיָה פָּתוּחַ מִלְמַעְלָה וּמַנִּיחוֹ עָלָיו כְּמִין דַּף:

אמתים וחצי ארכה. כְּאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְרָחְבָּהּ כְּרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וּמֻנַּחַת עַל עֹבִי הַכְּתָלִים אַרְבַּעְתָּם, וְאַעַ"פִּ שֶׁלֹּא נָתַן שִׁעוּר לְעָבְיָהּ, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה עָבְיָהּ טֶפַח (סוכה ה'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד כַּפֻּרְתָּא דִדְהַב דְכֵי תַּרְתֵּין אַמִין וּפַלְגָא אֻרְכַּהּ וְאַמְתָא וּפַלְגָא פְּתָיַהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועשית כפרת. כדמות מכסה, ואמר יפת כי כמוהו לכפר עליו (ויקרא א ד) כמו כסוי חטאה (תה' לב א), ולפי דעתי שמלת לכפר עליו, מגזרת כופר, והנה זה מפורש, ונתנו איש כפר נפשו (למטה ל יב), ושם כתוב לכפר על נפשותיכם (שם שם טו), ועובי הכפרת לא נזכר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כפרת - ל' כיסוי.

אמתים וחצי ארכה וגו' - כמדת ארכו ורחבו של ארון.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ועשית כפרת לא נתנה התורה מדה בעובי הכפרת לפי שלא היה נראה שגבהו של דופן חיצוני של ארון מכסהו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת. כִּסּוּי מִלְמַעְלָה, רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְכַסּוֹת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתָם בָּרַבִּים, כִּי דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין אַל תְּגַלֶּה אוֹתָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יא יג) ״וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר״, וּכְתִיב (שם כה ב) ״כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר״. וּשְׁנֵי כְּרוּבִים בִּדְמוּת מַלְאָכִים שֶׁנִּקְרְאוּ כְּרוּבִים, וּבִדְמוּת יְלָדִים קְטַנִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁאִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת וְהוּא נָקִי מִן הַחֵטְא כְּתִינוֹק בֶּן שָׁנָה, אָז יְבַקְשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי מֵאֱלֹהִים וְאָדָם, כִּי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם הָיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשֵׂי כְּנָפַיִם לְמַעְלָה, וְלָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת הָיוּ פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, הַמּוֹרֶה גַּם אֶל הַשָּׁלוֹם הַנִּתָּן לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה, וְהָיוּ יַחְדָּו תּוֹאֲמִים בְּשָׁלוֹם וְרֵעוּת. ״אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרוּבִים״, שֶׁכָּל מְגַמַּת פְּנֵיהֶם יִהְיֶה אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבָּאָרוֹן, לֹא כְּאוֹתָן אֲשֶׁר הֵמָּה חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְדוֹרְשִׁים לִכְבוֹד עַצְמָם וְלֹא לִכְבוֹד הַתּוֹרָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל