רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11זר זהב. סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת, שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֵׁם עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֻׁלְחַן מְלָכִים:
זר זהב. סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת, שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֵׁם עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֻׁלְחַן מְלָכִים:
וְתַחֲפֵי יָתֵהּ דְהַב דְכֵי וְתַעְבֵּד לֵהּ זֵיר דִדְהַב סְחוֹר סְחוֹר:
וצפית אתו זהב מלמעלה ומלמטה ועדיין היו פני עובי עץ השלחן נראים לכך נאמר ועשית לו זר זהב סביב כמין צירקל״א בלע״ז לכסות עובי השלחן.
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר. רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי עָשָה רֶמֶז מִמִּלַּת ״זָהָב״ עַל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן: ז׳ הַיְינוּ בִּרְכַּת הַזָּן, ה׳ הַיְינוּ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, ב׳ בִּרְכַּת בּוֹנֵה. ״וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב״ (שמות כה:כה) - בְּכָל מַה שֶּׁיַּזְמִין לוֹ ה׳ לֶאֱכוֹל מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ, יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֶלֶךְ בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ו ה): ״וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, כִּי שֻׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם״.