שְׁמוֹת כ״ה · כ״ח

וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־בָ֖ם אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃

במילים פשוטות

ועשית את הבדים עצי שיטים וציפית אותם זהב, וניִשא בם את השולחן. רש״י מבאר ש״ונישא בם״ הוא לשון נפעל - יהיה נישא בם את השולחן. אבן עזרא מבאר ש״ונישא בם את השולחן״ מבניין נפעל, כמו ״ונקה המכה״. הכתוב מצווה לעשות בדים מעצי שיטים מצופים זהב לנשיאת השולחן. בכך משלימה התורה את מנגנון נשיאת השולחן: הבדים, כמו בדי הארון, עשויים עץ מצופה זהב, ובאמצעותם יישאו את השולחן. הבדים מוכנסים בטבעות ומאפשרים לשאת את השולחן בכתף בעת המסעות. בניגוד לבדי הארון, שלא סרו ממנו לעולם, בדי השולחן היו מוסרים לאחר החניה. הכנת הבדים משלימה את התיאור של השולחן ככלי נייד, המוכן ללוות את ישראל בכל מסעותיהם במדבר, מתוך כבוד לקדושתו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ונשא בם. לְשׁוֹן נִפְעַל, יִהְיֶה נִשָּׂא בָם אֶת הַשֻּׁלְחָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד יָת אֲרִיחַיָא דְאָעֵי שִׁיטִין וְתַחֲפֵי יָתְהוֹן דַהֲבָא וִיהוֹן נָטְלִין בְּהוֹן יָת פָּתוֹרָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונשא בם את השלחן. מבנין נפעל, כמו ונקה המכה (למעלה כא יט), כי הדגשות להתבלע פ"א הפועל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל