זהב וכסף ונחשת וגו'. כֻּלָּם בָּאוּ בִנְדָבָה - אִישׁ אִישׁ מַה שֶּׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ - חוּץ מִן הַכֶּסֶף שֶׁבָּא בְּשָׁוֶה, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכָל אֶחָד, וְלֹא מָצִינוּ בְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֻצְרַךְ שָׁם כֶּסֶף יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה וְגוֹ' בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת וְגוֹ', וּשְׁאָר הַכֶּסֶף הַבָּא שָׁם בִּנְדָבָה עֲשָׂאוּהוּ לִכְלֵי שָׁרֵת:
וְדָא אַפְרָשׁוּתָא דִתִסְבוּן מִנְהוֹן דַהֲבָא וְכַסְפָּא וּנְחָשָׁא:
וזאת. אמר הגאון כי לא מצאנו כסף במשכן כי אם כסף פקודי העדה, אם כן איך כתוב כי הכסף נדבה, והוא השיב כי כסף אחר היה נדבה לצורך שלחן כסף, כי לא יתכן שלא יהיה שם שלחן לתקן עליו שום דבר, או לחתוך או לרחוץ עליו ולחצוצרות ולמזרקים ולפי דעתי אין צורך, כי הכתוב לא חשש להוציא דבר אחד מששה עשר דברים, כי החמשה עשר היו נדבה, וכמוהו אלה בני יעקב אשר יולד לו בפדן ארם (ברא' לה כו) ובנימין לא נולד כי אם בארץ כנען, ועוד בשבעים נפש ירדו אבותיך (דבר' י כב), ובני יוסף לא ירדו כי שם נולדו והזכיר בתחלת הנדבה הנכבד שהוא הזהב, והשלים בנכבד אבני שוהם ואבני מלואים, כי לא נמצאו רק אצל הנשיאים, ולא כן הזהב, כי ברוב הקהל נמצא, והנה לא היה במעשה המשכן ברזל, וכתוב בבית ראשון, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו (מ"א ו ז):
וְזֹאת הַתְּרוּמָה. צִוָּה שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ כָּל שְׁוֵה כֶּסֶף, כְּגוֹן פֵּרוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁאֵינָן מֵאַבְנֵי הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, אֲבָל יְקַבְּלוּ תְּרוּמָה שֶׁגּוּפָהּ נִכְנֶסֶת בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהֵם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם. לְדַעַת רז״ל (ספרי דברים א) הָיְתָה תְּרוּמָתָם זוֹ לְכַפָּרָה עַל זְהַב הָעֵגֶל, וּלְדֵעָה זוֹ נוּכַל לְפָרֵש שֶׁשָּׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן הֵם שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁעָשׂוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. בִּשְׁנַיִם הָיוּ כָּל הָעוֹבְדִים שָׁוִין, וּבַשְּׁלִישִׁית נִתְחַלְּפוּ בְּפָחוֹת וְיָתֵר, עַל כֵּן הֵבִיאוּ שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת, וְרַק בִּשְׁנַיִם הָיוּ שָׁוִין. א׳, מַה שֶּׁקִּבְּלוּ אֶת הָעֵגֶל לֶאֱלוֹהַּ וַיֹּאמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (שמות לב:ד). וּבְחֵטְא זֶה הָיוּ כָּל הָעוֹבְדִים שָׁוִים, כִּי כֻלָּם קָרְאוּ לָעֵגֶל אֱלוֹהַּ וְאָדוֹן, עַל כֵּן הֵבִיאוּ תְּרוּמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם שָׁוִים בָּהּ, וְנַעֲשׂוּ מֵהֶם כָּל הָאֲדָנִים, כִּי זֶה נִגְזָר מִלְּשׁוֹן ״אָדוֹן״ לְכַפֵּר עַל מַה שֶּׁקָּרְאוּ לָעֵגֶל אֱלוֹהַּ. וְרז״ל אָמְרוּ (סנהדרין סג:) שֶׁאִוּוּ לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה, רְצוֹנָם לוֹמַר לְהַרְבֵּה אֲדוֹנִים, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ מִמֶּנָּה אֲדָנִים הַרְבֵּה. ב׳, מַה שֶּׁזָּבְחוּ לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״ (שמות לב:ו). וּבִזְבִיחָה זוֹ הָיוּ גַּם כֵּן כֻּלָּם שָׁוִין בָּהּ, עַל כֵּן בָּאָה תְּרוּמָה שְׁנִיָּה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם שָׁוִין בָּהּ, וְנַעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר לְכַפֵּר עַל ״וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״. ג׳, הוּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיִּתְפָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב״ וְגוֹ׳ (שמות לב:ג), כִּי עָשׂוּ נְדָבָה אֶל מְלֶאכֶת הָעֵגֶל מִמָּמוֹנָם, וְלֹא הָיְתָה יַד כָּל אָדָם שָׁוָה בָּהֶם, כִּי הֶעָשִׁיר הָיָה נוֹתֵן יוֹתֵר מִן הֶעָנִי. כְּנֶגֶד זֶה בָּאָה תְּרוּמָה שְׁלִישִׁית שֶׁלֹּא הָיוּ כֻּלָּם שָׁוִין בָּהּ, כִּי אִם אִישׁ לְפִי עָשְׁרוֹ נָתַן. וּמִטַּעַם זֶה מָנָה נִדְבַת הַנְּשִׂיאִים אַבְנֵי שֹׁהַם בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי אֵצֶל הָעֵגֶל הָיוּ גַּם כֵּן נוֹתְנִים יוֹתֵר מִן הֶעָנִי, וְעַל כֵּן נִדְבָתָם נִזְכְּרָה בָּאַחֲרוֹנָה דֶּרֶךְ קְנָס, לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם חֵלֶק גָּדוֹל בְּחֵטְא זֶה. וְגַם לְפִי פְּשׁוּטוֹ לֹא הִקְפִּיד ה׳ עַל מַעֲלוֹת הַנְּדָבָה, כִּי אִם עַל מַעֲלַת הַנּוֹתְנִים, כִּי לִפְעָמִים יִתֵּן אָדָם חָשׁוּב מְעַט כֶּסֶף מִסַּת נִדְבַת יָדוֹ, וְאֵיזֶה עָשִׁיר בְּלִיַּעַל וְאִישׁ חָמָס יִתֵּן אַבְנֵי יְקָר, בְּלִי סָפֵק שֶׁנִּדְבַת הַצַּדִּיק יוֹתֵר מְקֻבֶּלֶת, עַל כֵּן מָנָה אַבְנֵי שֹׁהַם בָּאַחֲרוֹנָה.
וּמַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר בְּכֻלָּם לְשׁוֹן נְתִינָה כִּי אִם לְשׁוֹן קִיחָה, לְפִי שֶׁכָּל נוֹתֵן נְדָבָה יוֹתֵר הוּא לוֹקֵחַ מִמַּה שֶּׁהוּא נוֹתֵן, כִּי יוֹסִיף ה׳ לוֹ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה פִּי שְׁנַיִם כִּפְלַיִם. וְזֶהוּ דַּעַת הַמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה לג ו) הָאוֹמֵר: אָדָם לוֹקֵחַ חֵפֶץ, שֶׁמָּא יוּכַל לִקַּח בְּעָלָיו עִמּוֹ? אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ״קְחוּ אוֹתִי עִמָּהּ״, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״ - כִּבְיָכוֹל אוֹתִי אַתֶּם לוֹקְחִין. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק: מָה עִנְיַן הַתּוֹרָה אֶל הַתְּרוּמָה? אֶלָּא לְפִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַלּוֹמֵד עִם חֲבֵרוֹ תּוֹרָה יוֹתֵר הוּא מְקַבֵּל מִמַּה שֶׁנּוֹתֵן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (תענית ז.) ״וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם״, כָּךְ בִּתְרוּמָה זוֹ יוֹתֵר הוּא לוֹקֵחַ מִמַּה שֶּׁהוּא נוֹתֵן. וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בְּאוֹתוֹ מִדְרָשׁ: בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מוֹכֵר חֵפֶץ - אָז הַמּוֹכֵר עָצֵב וְלוֹקֵחַ שָׂמֵחַ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן הַתּוֹרָה וְשָׂמַח, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד ב) ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ״. וּבֵאוּר עִנְיַן זֶה, שֶׁכָּל מוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה וְלוֹמֵד עִמּוֹ, אָז הוּא מְקַבֵּל גַּם כֵּן מִמֶּנּוּ, וְכָל נְתִינָה יֵשׁ בָּהּ צַד לְקִיחָה. וּלְכָךְ מֵבִיא רְאָיָה מִן הַפָּסוּק ״כִּי לֶקַח טוֹב״, וְזֶה רְאָיָה בְּרוּרָה בְּרִיאָה וְטוֹבָה שֶׁהַנְּתִינָה קְרוּיָה לְקִיחָה. כָּךְ בִּתְרוּמָה זוֹ הַנְּתִינָה קְרוּיָה לְקִיחָה, וְעַל כֵּן הִסְמִיךְ בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה כָּל דְּבָרָיו עַל פָּסוּק ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״.
זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. אַף עַל פִּי שֶׁבְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא מַסִּיק שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, וּבִפְרָטָן אַתָּה מוֹצֵא חֲמִשָּׁה עָשָׂר דְּבָרִים, וְתֵרֵץ הָרְאֵ״ם כִּי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי הַכֹּל מִין צֶמֶר וְנֶחְשְׁבוּ לְאַחַת, וְהַחִזְקוּנִי תֵּרֵץ בְּעִנְיָן אַחֵר. אֲבָל רֹב הַמְפָרְשִׁים הִסְכִּימוּ שֶׁהָיוּ שָׁם חֲמִשָּׁה עָשָׂר דְּבָרִים, וְדָבָר זֶה מַסְכִּים לְמַה שֶּׁכָּתְבוּ הַרְבֵּה מְפָרְשִׁים שֶׁכָּל הַמִּשְׁכָּן הָיָה בָּנוּי עַל תַּבְנִית שָׁלֹשׁ עוֹלָמוֹת, וְכֵן כָּתַב רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי וּבַעֲקֵדָה וּבְתוֹלְדוֹת יִצְחָק, וּמַהֲרִי״א כָּתַב שֶׁגַּם חַכְמֵי הָאֻמּוֹת הִסְכִּימוּ עַל צִיּוּר זֶה, וּכְתִיב (ישעיה כו ד) ״כִּי בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בְּשֵׁם שֶׁל יָ״הּ. עַל כֵּן בָּאָה כָּל הַנְּדָבָה עַל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו בְּמִסְפַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁקִּיּוּם שָׁלֹשׁ עוֹלָמוֹת תָּלוּי בְּמִשְׁכָּן זֶה הַבָּנוּי עַל תַּבְנִית צִיּוּר זֶה. וּמוֹרֶה קְצָת עַל זֶה אוֹתָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁהָיוּ מִן עֶזְרַת נָשִׁים לְעֶזְרַת אֲנָשִׁים, וְשֶׁנִּבְנָה עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה בְּדוֹר חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאַבְרָהָם. וְכָתְבוּ עוֹד הַמְפָרְשִׁים שֶׁגַּם הָאָדָם שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם קָטָן בָּנוּי עַל תַּבְנִית צִיּוּר זֶה, וְנִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ (שמות כה ח). ״בְּתוֹכוֹ״ מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁבְּאֶמְצָעוּת צִיּוּר זֶה אֲשֶׁר בּוֹ שׁוֹכֵן כְּבוֹד ה׳ יִשְׁכֹּן גַּם בְּתוֹכָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָם מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר שְׁכִינָתוֹ שָׁמָּה בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל, לֹא בַּעֲבוּר צִיּוּר זֶה הֶעָשׂוּי מִכֶּסֶף וְזָהָב, כִּי הוּא אֵינוֹ כִּי אִם אֶמְצָעִי לְהַמְשִׁיךְ בְּאֶמְצָעוּתוֹ כְּבוֹד ה׳ אֶל תּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וּבְמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא מַסִּיק, זָהָב כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב לח) ״אַנְתְּ רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא״, וְכֶסֶף כְּנֶגֶד מָדַי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף״ וְגוֹ׳ (אסתר ג ט), וּנְחֹשֶׁת כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכֻּלָּם, ״עֹרֹת אֵילִים מְאָדָּמִים״ כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם כוּ׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּאוֹת וּבָאוֹת עֲלֵיכֶם, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי מַצְמִיחַ לָכֶם יְשׁוּעָה מִתּוֹךְ הַשִּׁעְבּוּד״. מָה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ? ״שֶׁמֶן לַמָּאוֹר״ (שמות כה ו) - זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב יז) ״שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי״, וּכְתִיב (ישעיה ס א) ״קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ״. וְעַל מִדְרָשׁ זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ תָּמְהוּ רַבִּים, שֶׁהוֹצִיאוּ הַמִּקְרָא מִפְּשׁוּטוֹ וּלְפָתְרוֹ עַל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת.
וְלִי נִרְאֶה שֶׁגַּם בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה סוֹבֵר שֶׁהַכֹּל כִּפְשׁוּטוֹ, וְאֵינָן מְרַמְּזִים כְּלָל עַל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, אַךְ שֶׁדַּעְתּוֹ לְפָרֵשׁ עַל מָה זֶה הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע כָּל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְכִי נִמְשְׁלוּ לְזָהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, וְכִי הָרָשָׁע הָגוּן לְכָךְ שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְתוֹעֶלֶת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם זְכֻיּוֹת אֲשֶׁר בְּכֹחָם יוּכְלוּ לַעֲמוֹד כְּנֶגֶד כָּל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ, וְשֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל. כִּי מַלְכוּת בָּבֶל נִמְשָׁל לְזָהָב, וְיֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגְדָּהּ מִצְוָה אַחַת שֶׁעוֹשִׂין בְּזָהָב, וְהוּא זְהַב הַתְּנוּפָה, וְזָהָב זֶה הוּא כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל. לְשׁוֹן ״כְּנֶגֶד״ מוֹרֶה שֶׁזָּהָב זֶה מִתְנַגֵּד אֶל אוֹתוֹ מַלְכוּת שֶׁנִּמְשָׁל לְזָהָב. וְכֵן כֶּסֶף כְּנֶגֶד מָדַי, וְכֵן נְחֹשֶׁת כְּנֶגֶד יָוָן, וְכֵן עוֹרֹת אֵילִים מְאָדָּמִים כְּנֶגֶד אֱדוֹם שֶׁהִמְשִׁיל לְבַרְזֶל, כִּי מִמֶּנּוּ עוֹשִׂין הַחֶרֶב הַמַּאֲדִים. וּבִנְיַן אָב לְכֻלָּם, מָה שֶׁמָּצִינוּ בְּמַסֶּכֶת (מגילה יג:) אָמַר רַבִּי לֵוִי: ״גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁעָתִיד הָמָן לִשְׁקוֹל שְׁקָלִים עַל יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִקְדִּים שְׁקָלֵיהֶם לְשִׁקְלֵי הָמָן״. וּמִכָּאן רְאָיָה שֶׁכֶּסֶף זֶה בָּא לְהַקְדִּים אֶת הָמָן, דְּהַיְנוּ מַלְכוּת מָדַי. כָּךְ זָהָב זֶה בָּא לְהַקְדִּים אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר, וּנְחֹשֶׁת זֶה בָּא לְהַקְדִּים אֶת יָוָן, וְעוֹרֹת אֵילִים מְאָדָּמִים לְהַקְדִּים אֶת אֱדוֹם. וּבָזֶה מְדֻקְדָּק לְשׁוֹן ״כְּנֶגֶד״ הַנֶּאֱמָר בְּכֻלָּם, כִּי מִצְוֹת אֵלּוּ מִתְנַגְּדִים לָהֶם. אֲבָל בְּ״שֶׁמֶן לַמָּאוֹר״ לֹא אָמַר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי אֵין כָּאן הִתְנַגְּדוּת, אֶלָּא עִנְיָנָם אֶחָד, שֶׁבִּזְכוּת שֶׁמֶן לַמָּאוֹר יַעֲרֹךְ ה׳ נֵר לִמְשִׁיחוֹ. וְכֵן רָאִיתִי בְּתַנְחוּמָא שֶׁהִזְכִּיר בְּכֻלָּם לְשׁוֹן ״כְּנֶגֶד״, לֹא כְּגִרְסַת הַיַּלְקוּט שֶׁלֹּא נִכְתַּב לְשׁוֹן ״כְּנֶגֶד״ בְּמִקְצָתָם. וְכֵן דַּעַת בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה לְהוֹרוֹת בְּאֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל תְּקוּמָה בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ, וְזֶה שֶׁמַּסִּיק ״אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים״ כוּ׳.
וְזֹאת הַתְּרוּמָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וְזֹאת וְגוֹ׳, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ יִשְׂרָאֵל נְדָבָה מִמִּין אֶחָד אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה, אֶלָּא צְרִיכִין לְהָבִיא מִכָּל הַמִּינִים, וְאֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן אֶלָּא בַּהֲבָאָתָם מִכָּל הַמִּינִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְזֹאת״, לוֹמַר מִלְּבַד חִיּוּב הַהֲבָאָה עוֹד אֲנִי מְצַוֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַתְּרוּמָה מִמִּינִים אֵלּוּ כֻּלָּם. וְהַטַּעַם כִּי אֵין הֲכָנַת הַמִּשְׁכָּן מֻשְׁלֶמֶת בְּחִסָּרוֹן אֶחָד מֵהַמִּינִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה כִּי כָל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל יָבִיא מִכֻּלָּן, אֶלָּא שֶׁבִּכְלָלוּת תְּרוּמַת כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל הַמִּינִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר מִינִים, וְלֹא יְזַלְזֵל בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת וְכוּ׳:
