שְׁמוֹת כ״ה · ל׳

וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃ {פ}

במילים פשוטות

ונתת על השולחן לחם פנים לפניי תמיד. רש״י מבאר ש״לחם פנים״ - שהיו לו פנים, כמו שפירש, ומניין הלחם וסדר מערכותיו מפורשים בפרשת ״אמור אל הכהנים״. אבן עזרא מבאר על דרך הפשט שנקרא לחם הפנים בעבור הפירוש שאחריו, ומה שאמרו קדמונינו אמת הוא שהקערות כמו דפוס. הכתוב מגלה את תכלית השולחן: להניח עליו את לחם הפנים לפני ה' תמיד. בכך מתבררת מטרת השולחן וכליו: הוא נועד לשאת את לחם הפנים, שנים עשר לחמים כנגד שבטי ישראל, שהיו מונחים לפני ה' באופן קבוע. לחם הפנים מבטא את הברכה בפרנסה ואת השפע הבא מאת ה'. נוכחותו התמידית של הלחם על השולחן ״לפניי תמיד״ מסמלת את הקשר המתמיד בין ה' לישראל בתחום הפרנסה, ואת האמונה שכל השפע הגשמי בא מאת ה'.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לחם פנים. שֶׁהָיוּ לוֹ פָּנִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וּמִנְיַן הַלֶּחֶם וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו מְפֹרָשִׁים בֶּאֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִתֵּן עַל פָּתוֹרָא לְחֵם אַפַּיָא קֳדָמַי תְּדִירָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונתת. על דרך הפשט נקרא לחם הפנים בעבור הפירוש שהוא אחריו, ומה שאמרו קדמונינו אמת הוא כי הקערות כמו דפוס:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לחם פנים - לפי פשוטו: לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה, כדכתיב: ולקחת סלת ואפית אותה וגו'. וכתיב: וישא משאת מאת פניו אליהם. וכתיב: ולחנה יתן מנה אחת אפים. חלק יפה מקערה שלפני אלקנה החשובה שנותנים לפני בעל הבית, כי את חנה אהב - לכך אפים חשוב. וה' סגר רחמה - לכך מנה אחת ולא שתים ולא מנות הרבה כמו לפנינה שהיו לה בנים ובנות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לחם הפנים שיהיו לו פנים פרש״‎י במנחות דפנות, ד״‎א כך שמו, לפי שהוא לפני תמיד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל