שְׁמוֹת כ״ו · ב׳

אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכׇל־הַיְרִיעֹֽת׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נותן את מידות היריעה האחת: אורכה עשרים ושמונה אמות ורוחבה ארבע אמות, ומידה אחת לכל היריעות. אבן עזרא דוחה את דברי מי שקשר את מספר עשרים ושמונה למחנות הלבנה, ומבאר שהמידות נועדו כדי שמקום קודש הקודשים יצא בחשבון מדויק ומעוקב. הוא רומז שהיריעות פרושות כמו ״נוטה שמים כיריעה״. חזקוני עוסק בפרטי הניקוד של המילה ״האחת״ החוזרת בפסוק, ומעיר שהאל״ף שלה מנוקדת פעם בפתח ופעם בסגול לפי מקומה בטעמי המקרא, וכן ביריעות העזים. אחידות המידה מבטיחה שכל היריעות יתחברו זו לזו בשלמות.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֻרְכָּא דִירִיעֲתָא חֲדָא עַשְׂרִין וְתַמְנֵי אַמִין וּפוּתְיָא אַרְבַּע אַמִין דִירִיעֲתָא חֲדָא מְשַׁחְתָּא חֲדָא לְכָל יְרִיעֲתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ארך. חסרי דעת אמרו, כי מדת כ"ח בעבור כ"ח מחנות הלבנה והנכון כי היו עשר יריעות על דרך נוטה שמים כיריעה (תה' קד) על כן היה מקום קדש הקדשים בחשבון מעוקב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ארך היריעה האחת האלף פתוחה ותניינא האחת אלף בסגול ותליתאה האחת האלף בסגול וכן ביריעות העזים. כללו של דבר כלהון אלף שלהן בפתח וכל אתנחתא וזקף וסוף פסוק, אל״‎ף שלהן בסגול.

מקור: ספריא · נחלת הכלל