שְׁמוֹת כ״ו · כ״ד

וְיִֽהְי֣וּ תֹֽאֲמִם֮ מִלְּמַ֒טָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ׃

במילים פשוטות

הכתוב מתאר כיצד יחוברו קרשי המקצועות: ״ויהיו תואמים מלמטה״, ויחדיו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת, וכך לשניהם לשני המקצועות. רש״י מבאר שכל הקרשים יהיו תואמים זה לזה מלמטה, כך שעובי שפת שני האדנים לא יפריד ביניהם וירחיקם זה מזה, ולכן צירי הידות היו חרוצים מצדיהם. ספורנו מבאר ש״אל הטבעת האחת״ מכוון לטבעת שבעובי קרש המקצוע, המכוונת בקו אחד עם טבעות קרשי הצלע. החיבור המדויק בפינות, למטה ולמעלה, מייצב את מבנה הזוויות.
מבוסס על רש״י, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויהיו. כָּל הַקְּרָשִׁים תּוֹאֲמִים זֶה לָזֶה מִלְּמַטָּה, שֶׁלֹּא יַפְסִיק עֹבִי שְׂפַת שְׁנֵי הָאֲדָנִים בֵּינֵיהֶם לְהַרְחִיקָם זוֹ מִזּוֹ, זֶהוּ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁיִּהְיוּ צִירֵי הַיָּדוֹת חֲרוּצִים מִצִּדֵּיהֶן, שֶׁיְּהֵא רֹחַב הַקֶּרֶשׁ בּוֹלֵט לְצִדָּיו חוּץ לִידֵי הַקֶּרֶשׁ, לְכַסּוֹת אֶת שְׂפַת הָאֶדֶן, וְכֵן הַקֶּרֶשׁ שֶׁאֶצְלוֹ, וְנִמְצְאוּ תוֹאֲמִים זֶה לָזֶה; וְקֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ שֶׁבְּסֵדֶר הַמַּעֲרָב חָרוּץ לְרָחְבּוֹ בְּעָבְיוֹ כְּנֶגֶד חָרִיץ שֶׁל צַד קֶרֶשׁ הַצְּפוֹנִי וְהַדְּרוֹמִי, כְדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִידוּ הָאֲדָנִים בֵּינֵיהֶם:

ויחדו יהיו תמים. כְּמוֹ תוֹאֲמִים:

על ראשו. שֶׁל קֶרֶשׁ:

אל הטבעת האחת. כָּל קֶרֶשׁ וְקֶרֶשׁ הָיָה חָרוּץ מִלְמַעְלָה בְרָחְבּוֹ שְׁנֵי חֲרִיצִין, בִּשְׁנֵי צִדָּיו, כְּמוֹ עֹבִי טַבַּעַת, וּמַכְנִיסוֹ בְּטַבַּעַת אַחַת, נִמְצָא מַתְאִים לַקֶּרֶשׁ שֶׁאֶצְלוֹ, אֲבָל אוֹתָן טַבָּעוֹת לֹא יָדַעְתִּי אִם קְבוּעוֹת הֵן, אִם מְטֻלְטָלוֹת, וּבַקֶּרֶשׁ שֶׁבַּמִּקְצוֹעַ הָיְתָה טַבַּעַת בְּעֹבִי הַקֶּרֶשׁ הַדְּרוֹמִי וְהַצְּפוֹנִי, וְרֹאשׁ קֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ שֶׁבְּסֵדֶר מַעֲרָב נִכְנָס לְתוֹכוֹ, נִמְצְאוּ שְׁנֵי הַכְּתָלִים מְחֻבָּרִים:

כן יהיה לשניהם. לִשְׁנֵי הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּמִּקְצוֹעַ, לַקֶּרֶשׁ שֶׁבְּסוֹף צָפוֹן וְלַקֶּרֶשׁ הַמַּעֲרָבִי, וְכֵן לִשְׁנֵי הַמִּקְצוֹעוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיהוֹן מְכַוְנִין מִלְרַע וְכַחֲדָא יְהוֹן מְכַוְנִין עַל רֵישֵׁהּ לְעִזְקְתָא חֲדָא כֵּן יְהֵי לְתַרְוֵיהוֹן לִתְרֵין זָוְיָן יְהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת. אֶל אוֹתָהּ הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר בְּעֹבִי קֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ, אֲשֶׁר הוּא שָׁוֶה בַּהֲנָחָה לְרֹחַב קַרְשֵׁי הַצֶּלַע, כִּי בְּאוֹתוֹ הָעֹבִי הָיְתָה טַבַּעַת אַחַת לְמַעְלָה מְכֻוֶּנֶת בְּקַו טַבְּעוֹת קַרְשֵׁי הַצֶּלַע שֶׁל מַעְלָה, וְטַבַּעַת אַחַת בְּאוֹתוֹ הָעֹבִי לְמַטָּה מְכֻוֶּנֶת בְּקַו טַבְּעוֹת קַרְשֵׁי הַצֶּלַע שֶׁל מַטָּה, וְהָיוּ הַבְּרִיחִים נִכְנָסִים בְּטַבַּעַת עֹבִי קֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ וְטַבְּעוֹת קַרְשֵׁי הַצֶּלַע לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבָזֶה הָיָה מִתְחַבֵּר הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי עִם הַצְּפוֹנִי וְעִם הַדָּרוֹמִי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אל הטבעת האחת פרש״‎י ובקרש שבמקצוע היו הטבעות בעובי הקרש הדרומי והצפוני כו', כלומר קרש המקצוע היה חרוץ בראשו ברחבו ובתוך עביו כשיעור החרוץ שבראש קרש הצפוני והדרומי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל