וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃

ומלאת בו. עַל שֵׁם שֶׁהָאֲבָנִים מְמַלְּאוֹת גֻּמּוֹת הַמִּשְׁבְּצוֹת הַמְתֻקָּנוֹת לָהֶן, קוֹרֵא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן מִלּוּאִים:

וְתַשְׁלֵם בֵּה אַשְׁלָמוּת אַבְנָא אַרְבְּעָא סִדְרִין אֶבֶן טָּבָא סִדְרָא קַדְמָאָה סָמְקָן יַרְקָן וּבַרְקָן סִדְרָא חָד:

ומלאת בו - גומות להושיב בהן האבנים.

אדם שרדנא, ומצאתי בהגהה אלמנדיגא.

פטדה אמירלא.

ברקת אטופצרי.

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים. וּבְכָל אֶחָד שָׁלֹשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת, כִּי אֵין בֵּית דִּין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, וְיִהְיוּ מַזְהִירִים כְּזֹהַר הָאֲבָנִים, כִּי אַבְנֵי נֵזֶר הֵמָּה שֶׁנִּרְאִים תּוֹכָם כְּבָרָם. וּבָעֲקֵדָה כָּתַב שֶׁאֲבָנִים אֵלּוּ הָיוּ קְצָתָם יְקָרִים וּקְצָתָם בְּזוֹל, לְרַמֵּז שֶׁיִּהְיֶה לַדַּיָּן שָׁוֶה מִשְׁפַּט שֶׁל פְּרוּטָה כְּמֵאָה מָנֶה. וְהָיוּ שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים חֲקוּקִים עֲלֵיהֶם כְּתוֹלְדוֹתָם, לְרַמֵּז שֶׁלֹּא יִשָּׂא פְנֵי אִישׁ, כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל יִשְׁמָעוּן, כְּאִלּוּ אֵין כָּאן יִתְרוֹן לַגָּדוֹל שֶׁבַּשְּׁבָטִים עַל הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם, רַק הַתּוֹלָדָה הַתְּלוּיָה בַּשָּׁנִים, וְזוּלַת זֶה הַכֹּל שָׁוִין. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן. וְיֵשׁ בּוֹ רֶמֶז גַּם כֵּן אֶל הַדַּיָּן שֶׁלֹּא יִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר ״אֲנִי אֶמְלוֹךְ״, כִּי הַגַּס לִבּוֹ בַּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים כה ט) ״יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט״. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת קלט.) שֶׁבִּזְכוּת ״וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״ זָכָה אַהֲרֹן לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל הַלֵּב, כִּי בִּזְכוּת שֶׁמֵּרֹב עֲנָוָה שֶׁבּוֹ לֹא נִתְקַנֵּא בִּשְׂרָרַת מֹשֶׁה אָחִיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ בַּתּוֹלָדָה, זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הַתְּלוּיָה בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, וְהָיוּ כְּתוּבִים שָׁמָּה הַשְּׁבָטִים כְּתוֹלְדוֹתָם, וְזֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מַמָּשׁ.