רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לקדשו לכהנו לי. לְקַדְּשׁוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּכְהֻנָּה עַ"יְ הַבְּגָדִים שֶׁיְּהֵא כֹהֵן לִי, וּלְשׁוֹן כְּהֻנָּה שֵׁרוּת הוּא, שנטרי"אה בְּלַעַז:
לקדשו לכהנו לי. לְקַדְּשׁוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּכְהֻנָּה עַ"יְ הַבְּגָדִים שֶׁיְּהֵא כֹהֵן לִי, וּלְשׁוֹן כְּהֻנָּה שֵׁרוּת הוּא, שנטרי"אה בְּלַעַז:
וְאַתְּ תְּמַלֵל עִם כָּל חַכִּימֵי לִבָּא דְאַשְׁלֵמִית עִמֵהּ רוּחַ חָכְמְתָא וְיַעְבְּדוּן יָת לְבוּשֵׁי אַהֲרֹן לְקַדָשׁוּתֵהּ לְשַׁמָשָׁא קֳדָמַי:
ואתה. וי"ו מלאתיו שב אל לב:
וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה:
וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן. וְיַעֲשׂוּ גַם כֵּן אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן.
לְקַדְּשׁוֹ. לְשֵׁם כָּךְ יַעֲשׂוּ הַבְּגָדִים.
וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. הִזְכִּיר גַּם כָּאן שְׁנֵי נוֹכְחִיּוֹת ״וְאַתָּה תְּדַבֵּר״, לְפִי שֶׁכָּל חַכְמֵי לֵב קִבְּלוּ הָאֲצִילוּת מִן מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא יז) ״וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם״. וְכֵן כָּל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר הָיוּ בְּצֵל אֵל קִבְּלוּ שֶׁפַע הַחָכְמָה בְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יח כא) ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם״, הַיְינוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עַל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. כָּךְ ״וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״ כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ אֲצִילוּת אוֹר הַשֵּׂכֶל מִמְּךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּסוֹף כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן ״וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה״ (שמות מ לג), וְכִי מֹשֶׁה כִּלָּה הַמְּלָאכָה? וַהֲלֹא כָּל חַכְמֵי לֵב עָשׂוּ בָהּ! אֶלָּא לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה הֶאֱצִיל עֲלֵיהֶם מִן אוֹר שִׂכְלוֹ, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עָשָׂה הוּא אֶת כָּל הַמְּלָאכָה. וְאָמַר ״אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה״, רוֹצֶה לוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֲנִי מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, כִּי ״ה׳ יִתֵּן חָכְמָה״ (משלי ב ו), מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁהַשֶּׁפַע יַגִּיעַ לָהֶם בְּאֶמְצָעוּתְךָ, יִקָּרֵא הַכֹּל עַל שִׁמְךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְאַתָּה״ - מִמַּהוּת עַצְמוּתְךָ וְתוֹסֶפֶת חָכְמָה שֶׁבְּךָ - ״תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם. וּמִדְּאָמַר ״חַכְמֵי לֵב״ לְשׁוֹן רַבִּים, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר מִלֵּאתִים רוּחַ חָכְמָה״. נוּכַל לוֹמַר שֶׁ״מִלֵּאתִיו״ חוֹזֵר כְּלַפֵּי מֹשֶׁה, כִּי לְפִי שֶׁמִּלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, עַל כֵּן הוּא יַאֲצִיל מֵחָכְמָתוֹ עַל כָּל חַכְמֵי לֵב. וְזֶה אֵינוֹ מַאֲמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה, מִדְּלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר מִלֵּאתִיךָ רוּחַ חָכְמָה״, אֶלָּא הַפָּסוּק מְפָרֵשׁ לָנוּ מַהוּ זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה ״וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״ - לָמָּה אֲנִי תּוֹלֶה הַדָּבָר בְּמֹשֶׁה? לְפִי שֶׁמִּלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה. וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְמֹשֶׁה בְּנוֹכֵחַ ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳. וּמִלַּת ״אֲשֶׁר״ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דְּהָא, כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
וְאַתָּה תְּדַבֵּר. טַעַם אָמְרוֹ וְאַתָּה, שֶׁצָּרִיךְ הוּא בְּעַצְמוֹ לְהִתְטַפֵּל בַּדָּבָר לְדַבֵּר לְחַכְמֵי לֵב, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״וְעָשִׂיתָ בִּגְדֵי״ וְגוֹ׳, חָזַר ה׳ וּפֵרֵשׁ דְּבָרָיו כִּי לֹא הוּא יַעֲשֶׂה אֶלָּא עַל פִּיו יִהְיוּ נַעֲשִׂים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁהָעִקָּר הוּא שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל פִּי מֹשֶׁה וְאֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר שֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה מִפִּיו אֶל חַכְמֵי לֵב, לָזֶה בָּאָה הַמִּצְוָה וְאָמַר וְאַתָּה בְּפִיךָ תְּדַבֵּר אֶל כָּל וְגוֹ׳.
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל, כִּי זֶה הוּא אֶחָד מִסִּימָנִים הַמֻּבְהָקִים שֶׁהַדָּבָר הוּא מֵהַשְׁלָמַת הַדַּעַת וּמֵרְצוֹן הַלֵּב, שֶׁיְּדַבֵּר הַדְּבָרִים לְכֻלָּם יַחַד. שֶׁאִם הָיָה הַדָּבָר בָּא בְּדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ, יִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי רַבִּים, וְכָל עוֹד שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֶחָד לֹא יְדַבֵּר בִּפְנֵי שְׁנַיִם, כִּי הַדָּבָר הוּא פְּחִיתוּת לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא רָאוּי לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת סִימָן לַדָּבָר ״אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״, וּבָזֶה יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל כִּי נֶפֶשׁ חֲפֵצָה וְלֵב שָׁלֵם.
עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעַם שֶׁאָמַר ה׳ בַּחֲמִשָּׁה פְּסוּקִים אֵלּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְאַתָּה, כִּי בָא לָתֵת לוֹ מַעֲלָה בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְהֵם: נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן בִּכְלָלוּתֶיהָ אֶחָד, וּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו וּבִגְדֵי כְּהוּנָה אֶחָד, וַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֶחָד. וְאָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי הוּא נוֹטֵל שָׂכָר כְּאִלּוּ הוּא עָשָׂה הַכֹּל. כְּנֶגֶד הֲבָאַת נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אָמַר וְאַתָּה תְּצַוֶּה וְגוֹ׳, וְאֵלֶיךָ הֵם מְבִיאִין, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, אֲנִי לְךָ מְצַוֶּה לְהָבִיא וְהֵם יָבִיאוּ אֵלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וּכְנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אָמַר וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב, וּבָזֶה אֵינָם אֶלָּא שְׁלוּחֶיךָ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל כְּדֵי שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים בַּמִּשְׁכָּן יִהְיוּ נַעֲשִׂים בִּשְׁלִיחוּתְךָ וּכְאִלּוּ הוּא עֲשָׂאָם. וּכְנֶגֶד עֲבוֹדַת בֵּית ה׳ אָמַר וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ׳, שֶׁיָּבֹא וְיַעֲבֹד בִּשְׁלִיחוּתְךָ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶיךָ. וּלְטַעַם זֶה מְצַוֶּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וּמְלַאכְתּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לְנוֹכֵחַ, כִּי אַחַר הָאֱמֶת עָלָיו הוּא הַמְּצֻוֶּה, אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לוֹ שֶׁהוּא יְצַוֶּה אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ.