וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃

ושבצת. עֲשֵׂה אוֹתָם מִשְׁבְּצוֹת מִשְׁבְּצוֹת, וְכֻלָּהּ שֶׁל שֵׁשׁ:

וּתְרַמֵץ כִּתּוּנָא בוּצָא וְתַעְבֵּד מִצְנֶפְתָּא דְבוּצָא וְהֶמְיָנָא תַּעְבֵּד עוֹבַד צַיָר:

ואמר הכתוב על כתנת אהרן בתחלה וכתונת תשבץ (למעלה פ' ד) שהיא משובצת לבדה ולא כן כתונת בניו, והתשבץ עשוי לכבוד אהרן, וככה אמר במעשה ויתן עליו הכתונת (ויקרא ח ז) הידוע, שהיא המשובצת, ועל בניו וילבישם כתנות (שם פ' יג), כמו ולבני אהרן תעשה כתנות (למטה פ' מ), ורב סעדיה תרגם ושבצת תעיין והוא כדמות צורת המטבע מרובע עשוי בתוך העגול:

וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט וְגוֹ׳. רז״ל אָמְרוּ (עֲרָכִין טז) שֶׁהַכְּתֹנֶת בָּא לְכַפֵּר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וּמַה עִנְיָן זֶה לָזֶה? וְאִם בַּעֲבוּר שֶׁהַשְּׁבָטִים אֲחֵי יוֹסֵף טָבְלוּ כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָם, מִכָּל מָקוֹם כָּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַנַּעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַה עִנְיָנוֹ עַל הַכְּתֹנֶת? כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁכַּפָּרָה זוֹ הִיא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל הַשְּׁבָטִים לְבַד. וּבַעַל הָעֲקֵדָה נִדְחַק מְאֹד בְּדָבָר זֶה כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּסִפְרוֹ. גַּם שָׁם לֹא הָיָה שְׁפִיכוּת דָּמִים כְּלָל, כִּי מַה שֶּׁטָּבְלוּ הַכְּתֹנֶת בְּדָם אֵין זֶה שְׁפִיכוּת דָּמִים, אַךְ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה יֵשׁ צַד שְׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי מְכָרוּהוּ לְעֶבֶד, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא בַּתְרָא ח:) ״שְׁבִי כּוּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בֵּיהּ״. וְאוּלָם מָצָאתִי יִשּׁוּב לָזֶה מִמַּה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: ״עַל הַכְּתֹנֶת נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים בְּשִׁעְבּוּד גּוּפוֹתָם בְּמִצְרַיִם, וְכֵן לְאַחַר זְמַן הָיוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כִּי כֵן הַגּוּף כְּתֹנֶת הַנֶּפֶשׁ״, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הִנְּךָ רוֹאֶה דַּעַת הָרַב שֶׁהַגּוּף הוּא כְּתֹנֶת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וּמַלְבּוּשׁוֹ, וְאִם כֵּן יֵשׁ דִּמְיוֹן וְיַחַס לִכְתֹנֶת זֶה עִם גּוּף הַנִּרְצָח. וְהָיָה כֻּלּוֹ שֵׁשׁ, דְּהַיְנוּ פִּשְׁתָּן, כִּי קַיִן הָיָה רֹאשׁ לְכָל הָרוֹצְחִים, וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁהִקְרִיב זֶרַע פִּשְׁתָּן וְלֹא נִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ, וְנִתְקַבֵּל קָרְבַּן אָחִיו הֶבֶל, עַל כֵּן נִתְקַנֵּא בּוֹ וַהֲרָגוֹ. וְעַל כֵּן הָיוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט, כִּי ״שֵׁשׁ״ נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן ״שִׁשָּׁה״.

וּמִצְנֶפֶת שֵׁשׁ הוּא מְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, לְפִי שֶׁהַמִּצְנֶפֶת הָיָה כְּמוֹ עֲטָרָה הַמּוֹרָה עַל הַשְּׂרָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כא לא) ״הָסֵר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרֵם הָעֲטָרָה״. וּכְתִיב (ישעיה סב ג) ״וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ״. וְהָיָה עָשׂוּי מִשֵּׁשׁ, כִּי הַשֵּׁשׁ רָאוּי לְמִי שֶׁעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹסֵף (בראשית מא מב) ״וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ״. וְהָאַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, לְפִיכָךְ הָיָה הָאַבְנֵט שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה אָרְכּוֹ, וְהִרְהוּר עֲבֵרָה קָשֶׁה מִן הָעֲבֵרָה, לְפִי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ אַחַר אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ יִשְׂבַּע מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹ קָצָה בּוֹ, אֲבָל הַהִרְהוּר דָּבֵק בּוֹ לְעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ, עַל כֵּן בָּא לְכַפָּרָה הָאַבְנֵט שֶׁהָיָה דָּבֵק בּוֹ כַּחֲגוֹר. ״וַעֲשֵׁה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד״ לְכַפֵּר עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דָּבָר שֶׁבְּצִנְעָה נוֹהֵג כְּשֶׁמִּתְיַחֲדִים בַּד בְּבַד, כִּי ״בָד״ יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ גַּם לְשׁוֹן בְּדִידוּת. וְהָיוּ בִּגְדֵי כְהֻנָּה מְכַפְּרִים עַל שְׁמֹנֶה עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, כִּי אַרְבַּע מֵהֶם הַחֲמוּרִים שֶׁבְּכָל הָעֲבֵרוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, וְהֵם: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְאַרְבַּע מֵהֶם כְּלָלִים, כִּי קִלְקוּל הַדִּינִין גּוֹרֵם הַשְׁחָתַת הָעוֹלָם, וְגַסּוּת הָרוּחַ וְהִרְהוּר עֲבֵרָה וְעַזּוּת מֵצַח כּוֹלְלִים כָּל הָעֲבֵרוֹת, וְהֵם מְצוּיִין בְּיוֹתֵר.

וְאוּלַי שֶׁזֶּה הָיְתָה כַּוָּנַת הַגֵּר, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֶתְגַּיֵּר עַל מְנָת שֶׁיַּעֲשׂוּנִי כֹּהֵן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֵלּוּ, כִּדְאִיתָא מַסֶּכֶת שַׁבָּת (לא). וְכִי הָיָה כָּל כָּךְ שׁוֹטֶה שֶׁרָצָה לְהִתְגַּיֵּר בַּעֲבוּר לְבִישַׁת בְּגָדִים אֵלּוּ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשָּׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין ״וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ״ עִם פֵּרוּשׁ כַּוָּנָתָם עַל מָה הֵם מְכַפְּרִים, וְיָדַע הַגֵּר בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא עָבַר עַל כָּל אֵלּוּ בְּגַיּוּתוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְכָל הַכַּפָּרוֹת הָאֵלּוּ. וְנִרְאֶה שֶׁזֶּה הָיְתָה גַּם כַּוָּנַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהוּנָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (יב.) בִּגְזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן ״תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת״ (שמות כח:ב), מָה לְהַלָּן בִּגְדֵי כְּהוּנָה אַף כָּאן בִּגְדֵי כְּהוּנָה. כִּי גַּם הוּא טָעָה בָּזֶה לוֹמַר שֶׁלְּבִישָׁתָם יִהְיֶה לוֹ לְכַפָּרָה עַל כָּל שְׁמוֹנָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ. וְנוּכַל עוֹד לְיַשֵּׁב בָּזֶה מָה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַסֶּכֶת מְגִלָּה (יב:) עַל פָּסוּק ״וְהַקָּרוֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא״ וְגוֹ׳ (אסתר א:יד). אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ פָּרִים בְּנֵי שָׁנָה וּשְׁתֵּי תּוֹרִים עַל מִזְבַּח אֲדָמָה? וְתַרְשִׁישׁ, כְּלוּם שִׁמְּשׁוּ לְפָנֶיךָ בְּבִגְדֵי כְּהוּנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה? מֶרֶס מַרְסְנָא, כְּלוּם מֵרְסוּ לְפָנֶיךָ בְּדָם וּבִמְנָחוֹת כוּ׳. וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ מָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר מִכָּל בִּגְדֵי כְּהוּנָה כִּי אִם הַחֹשֶׁן שֶׁהָיוּ בּוֹ הָאֲבָנִים, וּמִכֻּלָּם לֹא זָכַר כִּי אִם הַתַּרְשִׁישׁ, לְפִי שֶׁבְּכָל בִּגְדֵי כְּהוּנָה לֹא הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה מְבוֹרֶרֶת כָּל כָּךְ כְּמוֹ בַּחֹשֶׁן, שֶׁהָיוּ שָׁם הָאוּרִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וְהָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְרָמַז לְכֻלָּם בְּתַרְשִׁישׁ דְּהַיְנוּ תְּרֵי שֵׁשׁ, שְׁנֵי פְּעָמִים שֵׁשׁ הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

וְהִנֵּה מִדְרָשׁ זֶה מְחֻסַּר בֵּאוּר, כִּי יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת לָמָּה לֹא קִטְרְגוּ לֵאמֹר: כְּלוּם קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, כְּלוּם הֵם מַנִּיחִין תְּפִלִּין וְכַדּוֹמֶה לָהֶם? אֶלָּא וַדַּאי לְפִי שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם, עַל כֵּן אֵין לְהַאֲשִׁימָם בָּזֶה. וְאִם כֵּן הֲרֵי גַּם עַל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נִצְטַוּוּ, וְאֵיךְ קִטְרְגוּ עֲלֵיהֶם עַל שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּ פָּרִים כוּ׳? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּלָּשׁוֹן, לָמָּה אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים בִּלְשׁוֹן שְׁלִילָה ״כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ״, וְלָמָּה לֹא אָמְרוּ סְתָם ״הֲלֹא אֵין מַקְרִיבִין לְפָנֶיךָ קָרְבָּנוֹת״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעִקַּר הַקִּטְרוּג הָיָה עַל שֶׁרָאוּ הַמַּלְאָכִים אֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּתְעַטֵּף בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וְעוֹד שֶׁשָּׁתָה מִן כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִן פָּסוּק (אסתר א, ז) ״וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים״, שֶׁרָשָׁע זֶה הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי מִקְדָּשׁ (מגילה יב). עַל כֵּן מָצְאוּ הַמַּלְאָכִים מָקוֹם לְבַלְבֵּל סְעוּדָתוֹ וּלְקַטְרֵג עָלָיו לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה אֵיךְ זֶה הָרָשָׁע נִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה כְּאִלּוּ הָיָה כֹּהֵן וּמַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וְכִי הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פָּרִים וְתוֹרִים? וּרְאֵה אֵיךְ נִתְלַבֵּשׁ בְּתַרְשִׁישׁ, תְּרֵי שֵׁשׁ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה׳, וְכִי עָבַד בָּהֶם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?״ וּבְאָמְרָם (אסתר א, יד) ״מֶרֶס מַרְסְנָא״, קָרְאוּ תִּגָּר עָלָיו עַל שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ, ״וְכִי מֵרֵס בָּהֶם דָּם וּמְנָחוֹת כְּמִשְׁפַּט כֵּלִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ? אֶלָּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוּלָּם לְצָרְכּוֹ, וְאִם כֵּן רָאוּי הוּא לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל, כִּי הַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ (במדבר יח, ז). וּבָזֶה מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן ״כְּלוּם הִקְרִיבוּ״, כַּמְבֹאָר לְכָל מַשְׂכִּיל.

אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם לָלוּן עַל בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה, כִּי אֵיךְ דָּרַשׁ ״כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא״ שֶׁכָּל זֶה דִּבְרֵי הַמַּלְאָכִים, וּלְשׁוֹן הַפָּסוּק אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁכָּל אֵלּוּ שֵׁמוֹת הֵם. כִּי אֵיךְ יִהְיֶה נִקְשָׁר תְּחִלַּת הַמִּקְרָא עִם סוֹפוֹ? וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה בֶּאֱמֶת לֹא נֶעֱנַשׁ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁנֶּעֱנַשׁ בֵּלְשַׁצַּר עַל שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ? וְעוֹד, מָה רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כָּכָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ, וְכִי לֹא רָאָה אוֹ יָדַע מָה שֶׁקָּרָה לְבֵלְשַׁצַּר? וְעוֹד קָשֶׁה, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב) אָמְרוּ ״וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת״, הַיְינוּ כְּדָת שֶׁל תּוֹרָה, אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, כְּמוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁל מִזְבֵּחַ: פַּר וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת לַאֲכִילַת הַמִּזְבֵּחַ, וַחֲצִי הַהִין יַיִן לִשְׁתִיָּה. וּמָה רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כָּכָה? וַהֲלֹא בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁבְּכָל סְעוּדָה הַשְּׁתִיָּה מְרֻבָּה מִשֶּׁל אֲכִילָה, וּפוּק חֲזֵי מַאי עַמָּא דָּבַר! וְלָמָּה הָיָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מְשַׁנֶּה מִמִּנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת סְעוּדָתוֹ דּוּגְמַת אֲכִילַת הַמִּזְבֵּחַ?

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה שֶׁאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ רָצָה לְתַקֵּן בָּזֶה שְׁנֵי דְּבָרִים. הָאַחַת הוּא, שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ סְעוּדָה גְּדוֹלָה שֶׁשֻּׁלְחָנוֹ מָלֵא וְשֻׁלְחַן רַבּוֹ רֵיקָם, נִתָּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמְקַטְרְגִים לוֹמַר: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה מִכָּל הַסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ כְּלוּם הִקְרִיב לַגָּבוֹהַּ פַּר וָאַיִל?״ כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת וַיֵּרָא (בראשית כב, א) ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״, שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים מְקַטְרְגִים וְאוֹמְרִים: ״מִכָּל הַסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם כְּלוּם הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר וָאַיִל כוּ׳?״ כָּךְ הָיָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יְקַטְרְגוּ עַל סְעוּדָתוֹ בַּמָּרוֹם: ״כְּלוּם הִקְרִיב מִכָּל הַסְּעוּדָה לַגָּבוֹהַּ פָּרִים אוֹ תּוֹרִים?״ עַל כֵּן טָעָה בְּדִמְיוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה מְתֻקָּן הַכֹּל כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה סְעוּדָתוֹ מֵעֵין סְעוּדוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב מַמָּשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְעַל כֵּן לָקַח כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וְעָשָׂה אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, וְקָרָא לְסָרִיסָיו שֵׁמוֹת עַל שֵׁם הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי חָשַׁב שֶׁכָּל זֶה יַעֲלֶה לוֹ לְרָצוֹן כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה הַכֹּל עַל הַמִּזְבֵּחַ מַמָּשׁ. הַשְּׁנִיָּה הוּא בְּהֵפֶךְ זֶה, שֶׁעִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה לִהְיוֹת לוֹ לְכַפָּרָה, כִּי הֻגַּד לוֹ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כִּי שְׁמוֹנָה בְּגָדִים אֵלּוּ מְכַפְּרִים עַל עֲוֹנוֹת יְדוּעוֹת. אָז רָצָה לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, וְגַם בִּכְלֵי קֹדֶשׁ רָצָה לְהִתְפָּאֵר כִּי לֹא נִמְצָא כְּמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִן פָּסוּק ״וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים״ (ילקוט שמעוני אסתר א, תתרמח). וּמִכָּל מָקוֹם הֻגַּד לְרָשָׁע זֶה שֶׁאָסוּר לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים אֵלּוּ לְזָרִים כִּי אִם לְכֹהֵן בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, וְגַם מִצַּד כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הָיָה מִתְיָרֵא מִן הָעֹנֶשׁ שֶׁקָּרָה לְבֵלְשַׁצַּר. עַל כֵּן חָשַׁב לְתַקֵּן זֶה וְאָמַר: בִּשְׁלָמָא בֵּלְשַׁצַּר חָשַׁב וְטָעָה, כִּי הוּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ תַּשְׁמִישָׁם הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, וְאֵצֶל בֵּלְשַׁצַּר כְּתִיב (דניאל ה, א) ״לָקֳבֵל אַלְפָא חַמְרָא שָׁתֵי״, וְאִם כֵּן וַדַּאי הָיָה מַרְבֶּה בַּשְּׁתִיָּה יוֹתֵר מִבָּאֲכִילָה, וְהַכֹּל עָשָׂה כְּדֵי לְהַרְחִיק הַכֵּלִים מִקְּדֻשָּׁתָן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן, עַל כֵּן נֶעֱנַשׁ. וְעוֹד חָשַׁב שֶׁנֶּעֱנַשׁ לְפִי שֶׁמִּכָּל הַסְּעוּדָה לֹא הִקְרִיב פַּר וָאַיִל כוּ׳.

אָמְנָם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ חָשַׁב לִהְיוֹת נָקִי מִכָּל אֵלֶּה, כִּי אָמַר: אֲנִי אֶשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֵּלִים אֵלּוּ כְּדַרְכָּן, אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, וְאָז לֹא אֲחַלֵּל אוֹתָם מִן קְדֻשָּׁתָם. גַּם בָּזֶה נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי מִן הַלְבָּשַׁת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, כִּי דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֲנִי עוֹמֵד וּמַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וּבָזֶה יִהְיֶה נָקִי גַּם מִן קִטְרוּג ״כְּלוּם הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר וָאַיִל?״וּכְדֵי לְחַזֵּק טָעוּתוֹ, קָרָא שֵׁמוֹת לְסָרִיסָיו שֶׁהָיוּ מְשָׁרְתִים לוֹ בַּסְּעוּדָה הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתוֹ עַל שֵׁם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הֵמָּה רִאשׁוֹנִים בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, רוֹאֵי פְּנֵי מֶלֶךְ עֶלְיוֹן. עַל כֵּן קָרָא לִשְׁמוֹת רוֹאֵי פָּנָיו הַקְּרוֹבִים אֵלָיו: כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, עַל שֵׁם פָּרִים בְּנֵי שָׁנָה וּשְׁתֵּי תּוֹרִים, וְכֵן כֻּלָּם. וְכָל זֶה עָשָׂה לְהַשְׁווֹת סְעוּדָתוֹ וּמְשָׁרְתֶיהָ מִכָּל וָכֹל לִסְעוּדוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְלַעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְחָשַׁב לִהְיוֹת פָּטוּר עַל יְדֵי זֶה, הֵן מִן קִטְרוּג ״כְּלוּם הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר וָאַיִל?״, הֵן מִן עֹנֶשׁ שֶׁל בֵּלְשַׁאצַּר, הֵן מֵעֹנֶשׁ שֶׁל לְבִישַׁת הַבְּגָדִים לְאִיש זָר. וּלְפִי שֶׁכָּל זֶה הָיָה דִּמְיוֹן לְבַד וְלֹא הָיָה שָׁם עֲבוֹדָה מַמָּשׁ, עַל כֵּן מָצְאוּ הַמַּלְאָכִים מָקוֹם לְקַטְרֵג וְלוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, מִנְחַת שָׁוְא הִיא, כִּי אֵין בְּכָל מַעֲשָׂיו כִּי אִם הַדִּמְיוֹן לְבַד, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה שָׁם שׁוּם הַקְרָבָה מַמָּשׁ. עַל כֵּן אָמְרוּ בִּלְשׁוֹן שְׁלִילָה: ״כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ פָּרִים בְּנֵי שָׁנָה אוֹ תּוֹרִים וְכוּ׳?״, וְכִי בַּעֲבוּר שֶׁנִּקְרְאוּ מְשָׁרְתָיו עַל שֵׁם זֶה, יִהְיֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִקְרִיב מַמָּשׁ?וּבְדֶרֶךְ זֶה יִהְיֶה כָּל פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק ״וְהַקָּרוֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר״ (אסתר א:יד) כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, גַּם לְדִבְרֵי בַּעַל הַמִּדְרָשׁ. וּמִכָּל מָקוֹם אָמַר בַּעַל הַמִּדְרָשׁ מִסְּבָרָא דְּנַפְשֵׁיהּ שֶׁהַמַּלְאָכִים קִטְרְגוּ, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת הָיָה לָהֶם מָקוֹם לְקַטְרֵג וְלִטְעוֹן עָלָיו כָּל הַטְּעָנוֹת הַנִּזְכָּרִים, וּמִסְתָּמָא לֹא שָׁתְקוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִלְּהַזְכִּיר חוֹבָתוֹ לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל וּלְהָשִׁיב עֲמָלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, עַל שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה בְּלֹא הַקְרָבַת קָרְבָּן, וְעַל שֶׁמִּכָּל הַסְּעוּדָה לֹא הִקְרִיב פַּר וָאַיִל, וְעַל שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ. עַל כֵּן נִתְקַלְקְלָה סְעוּדָתוֹ עַל יְדֵי וַשְׁתִּי, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא נֶהֱרַג כְּבֵלְשַׁאצַּר, כִּי הָיָה קָרוֹב לְשׁוֹגֵג, וְטָעָה בִּמְזִמּוֹת זוּ אֲשֶׁר חָשַׁב שֶׁכָּל סְעוּדָתוֹ מֵעֵין שֶׁל מַעְלָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.