שְׁמוֹת כ״ח · מ״ב

וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמׇּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכתוב מצווה: ״ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערווה ממתניים ועד ירכיים יהיו״. רש״י מבאר ש״ועשה להם״ מכוון לאהרן ולבניו, ומונה שהרי כאן שמונה בגדים לכהן גדול וארבעה לכהן הדיוט. אבן עזרא מבאר שמכנסי הבד יהיו קצרים כדי שלא ייכשל בהם. המכנסיים, העשויים בד (פשתן), מכסים את הערווה מן המתניים עד הירכיים, והם משלימים את מניין בגדי הכהונה לשמונה בכהן גדול ולארבעה בכהן הדיוט.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ועשה להם. לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו:

מכנסי בד. הֲרֵי שְׁמוֹנָה בְגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל וְאַרְבָּעָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעִבֵד לְהוֹן מִכְנְסִין דְבוּץ לְכַסָאָה בְשַׂר עֶרְיְתָא מֵחַרְצָן וְעַד יַרְכָּן יְהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ומכנסי הבד. יהיו קצרים שלא יכשל בהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

מכנסי בד לפי שנאמר בם לכסות בשר ערוה, לא נאמר בם לכבוד ולתפארת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד. קָשֶׁה לָמָּה אִחֵר מִצְוַת הַמִּכְנָסַיִם? וְיֵשׁ לוֹמַר, לְצַד שֶׁאָמַר ״וְהִלְבַּשְׁתָּ אוֹתָם אֶת אַהֲרֹן״, לָזֶה אִחֵר הַמִּכְנָסַיִם לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר עָלָיו מִצְוַת ״וְהִלְבַּשְׁתָּ״ וְגוֹ׳. וְאֵין לוֹמַר שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה לְבִישָׁתָם בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁהֲרֵי אָמַר הַכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (ויקרא טז:ד) ״וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ״, וְדָרְשׁוּ בְּיוֹמָא (יומא כג.) שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לַמִּכְנָסַיִם, אֶלָּא וַדַּאי לַטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ.

עוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְכָתְבוֹ בָּאַחֲרוֹנָה וּלְהַסְמִיךְ לוֹ מִצְוַת ״וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳ (שמות כח:מג) ״וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ״, וְאִם הָיָה כּוֹלְלוֹ עִם שְׁאָר בְּגָדִים וְאוֹמֵר ״וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי לֹא בָּאָה הָאַזְהָרָה אֶלָּא עַל שְׁאָר בְּגָדִים, אֲבָל הַמִּכְנָסַיִם אֵינָם בָּאִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגָּלֶה עֶרְוָה וְאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָה, לָזֶה אֲמָרָם לְבַסּוֹף וְסָמַךְ לָהֶם הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ, לוֹמַר כִּי מְעַכֵּב הוּא לִקְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה כִּשְׁאָר בְּגָדִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל