וְהָיָה֩ לְאַהֲרֹ֨ן וּלְבָנָ֜יו לְחׇק־עוֹלָ֗ם מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תְרוּמָ֖ה ה֑וּא וּתְרוּמָ֞ה יִהְיֶ֨ה מֵאֵ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִזִּבְחֵ֣י שַׁלְמֵיהֶ֔ם תְּרוּמָתָ֖ם לַיהֹוָֽה׃

הכתוב קובע: ״והיה לאהרן ולבניו לחוק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה'״. רש״י מבאר ש״לחוק עולם מאת בני ישראל״ פירושו שהשלמים לבעלים, ואת החזה ואת השוק ייתנו לכהן, ״כי תרומה הוא״ החזה והשוק הזה. אונקלוס מתרגם ״ארי אפרשותא הוא״. חזה השלמים ושוקם ניתנים לכהנים כחוק עולם, כתרומה שבני ישראל מרימים מזבחי שלמיהם לה'.