וְאֵ֛ת אֵ֥יל הַמִּלֻּאִ֖ים תִּקָּ֑ח וּבִשַּׁלְתָּ֥ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בְּמָקֹ֥ם קָדֹֽשׁ׃

הכתוב מצווה: ״ואת איל המילואים תקח ובשלת את בשרו במקום קדוש״. רש״י מבאר ש״במקום קדוש״ הוא בחצר אוהל מועד, שהשלמים הללו קודשי קודשים היו. אבן עזרא מבאר ש״ובשלת״ הוא בציווי, כמו ״והכית בצור״. בשר איל המילואים מתבשל בחצר אוהל מועד, שהוא מקום קדוש, לפי שקרבן זה הוא בדרגת קודשי קודשים ואכילתו מוגבלת למקום ולזמן מסוימים.