ועשית לאהרן ולבניו ככה. שָׁנָה הַכָּתוּב וְכָפַל לְעַכֵּב - שֶׁאִם חָסַר דָּבָר אֶחָד מִכָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, לֹא נִתְמַלְּאוּ יְדֵיהֶם לִהְיוֹת כֹּהֲנִים וַעֲבוֹדָתָם פְּסוּלָה:
אתכה. כְּמוֹ אוֹתָךְ:
שבעת ימים תמלא וגו'. בָּעִנְיָן הַזֶּה וּבַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ בְּכָל יוֹם:
וְתַעְבֵּד לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי כְּדֵין כְּכֹל דִי פַקֵּדִית יָתָךְ שִׁבְעַת יוֹמִין תְּקָרֵב קֻרְבָּנְהוֹן:
אתכה. באתנח מלה מחוברת מן אותָךְ (ברא' לט ט) בקמץ גדול תחת התי"ו, ומן כי אותְךָ ראיתי (שם ז א):
שבעת ימים תמלא ידם - שבעת ימים לפני יום השמיני שהיתה עבודה באהרן ובניו. היה משה מקים את המשכן בכל יום ומקריב קרבנות בכל יום ולערב היה מפרקן וביום השמיני, שהוא באחד בניסן הוקם המשכן לגמרי, כדכתיב באלה פקודי. ומכאן ואילך עבודה באהרן ובניו.