וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃

הכתוב מצווה: ״ואת בניו תקריב והלבשתם כותנות״. אונקלוס מתרגם ״וית בנוהי תקרב ותלבשנון כתונין״. אבן עזרא מבאר ש״ואת בניו תקריב״ פירושו אל פתח אוהל מועד, המקום שאליו הוקרבו קודם לכן. לאחר שהושלם קידוש אהרן בהלבשתו ובמשיחתו, עובר הכתוב אל בניו, המוקרבים אף הם אל פתח אוהל מועד ומולבשים בכותנות. הכותונת היא הראשון שבבגדי הכהן ההדיוט, וזהו שלב פותח בסדר הלבשת בני אהרן וקידושם לכהונה, שיושלם בחגירת האבנט ובחבישת המגבעות בפסוק הבא.