שְׁמוֹת ל״א · ה׳

וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכׇל־מְלָאכָֽה׃

במילים פשוטות

הכתוב ממשיך למנות את תחומי אומנותו של בצלאל: חריתת אבן להושיבה במשבצות, וחריתת עץ, לעשות בכל מלאכה. רש״י מבאר ש״חרשת״ היא לשון אומנות, כמו ״חרש חכם״, ומביא שאונקלוס תרגם ושינה בין השניים: מי שחורש ומעבד אבנים נקרא ׳אמן׳, ומי שחורש ומעבד עץ נקרא ׳נגר׳. עוד מבאר רש״י ש״למלאת״ פירושו להושיב את האבן במשבצת שלה במילואה. הכתוב מדגיש בכך את רוחב יריעת כישוריו של בצלאל, שהקיפו חומרים מגוונים - מתכות, אבנים יקרות ועץ - וכללו הן עבודת גלם והן שיבוץ מדויק.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ובחרשת. לְשׁוֹן אָמָּנוּת, כְּמוֹ חָרָשׁ חָכָם (ישעיהו מ'), וְאֻנְקְלוֹס פֵּרֵשׁ, וְשִׁנָּה בְּפֵרוּשָׁן, שֶׁחָרַשׁ אֲבָנִים קָרוּי אָמָּן וְחָרַשׁ עֵץ קָרוּי נַגָּר:

למלאת. לְהוֹשִׁיבָהּ בְּמִשְׁבֶּצֶת שֶׁלָּהּ בְּמִלּוּאָהּ - לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁבֶּצֶת לְמִדַּת מוֹשַׁב הָאֶבֶן וְעָבְיָהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְאָמָנוּת אֶבֶן טָבָא לְאַשְׁלָמָא וּבְנַגָרוּת אָעָא לְמֶעְבַּד בְּכָל עִבִידָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל