וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת־כׇּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃

הכתוב ממשיך למנות את השולחן וכליו, המנורה הטהורה וכל כליה, ואת מזבח הקטורת. רש״י מבאר שהמנורה נקראת ׳טהורה׳ על שם שנעשתה מזהב טהור. חזקוני מוסיף הבחנה: לא מצאנו בשום כלי מכלי המשכן שנקרא ׳טהור׳ מלבד המנורה, וכן השולחן במקום אחר, והטעם לכך הוא שעל שני כלים אלה לא היה שום מתן דמים - כלומר לא זרקו עליהם דם קרבנות. בכך מבליט הכתוב את מעלתם המיוחדת של המנורה והשולחן, שנשמרה בהם קדושה של טהרה גמורה בלא נגיעה בדם.