וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־יְהֹוָ֔ה אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם׃

אכפרה בעד חטאתכם. אָשִׂים כֹּפֶר וְקִנּוּחַ וּסְתִימָה לְנֶגֶד חַטַּאתְכֶם, לְהַבְדִּיל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַחֵטְא:

וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי וַאֲמַר משֶׁה לְעַמָא אַתּוּן חַבְתּוּן חוֹבָא רַבָּא וּכְעַן אֶסַק קֳדָם יְיָ מָאִים אֵכַפֵּר עַל חוֹבֵיכוֹן:

ויהי ממחרת. יום רדתו:

ועתה אעלה. לשוב אל ההר להתנפל לפני השם לכפר על ישראל כאשר פירשתי, אולי יכתוב לוחות אחרות לכרות ברית עם ישראל וזה "והנה אנכי כורת ברית" (למטה לד י) כי הלוחות כשטר עדות:

אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדוֹלָה. דְּעוּ גֹּדֶל חֲטַאֲתְכֶם, כִּי אָמְנָם בִּידִיעָתוֹ תִּהְיֶה תְשׁוּבָה בְּלִי סָפֵק, כְּאָמְרוֹ "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע" (תהלים נא:ה), וְכָאָמְרוֹ "אַךְ דְּעִי עֲוֹנֵךְ" (ירמיהו ג:יג).

ויהי ממחרת בי״‎ח בתמוז.