שְׁמוֹת ל״ג · י״ז

וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה׳ משיב למשה: גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה, כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם. רש״י מבאר שהדבר שה׳ נענה לו הוא שלא תשרה שכינתו עוד על אומות העולם, ומבחין בין השראת שכינה ובין הנבואה של בלעם שהייתה בדרך אחרת ופחותה. רשב״ם מבאר שהדבר שנתרצה לו ה׳ הוא בקשת משה להיות מופלא ונראה שופט וגדול על העם. מדברי המפרשים עולה שה׳ נענה לבקשת ההבדלה: השראת שכינתו תהיה ייחודית לישראל. תשובה זו משלימה את מהלך הפיוס, ובה מובטח למשה שבקשתו לייחוד סגולי של העם תתקיים, בזכות מעמדו המיוחד לפני ה׳.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

גם את הדבר הזה. שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אעשה, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל בִּלְעָם עַל יְדֵי שְׁרִיַּת הַשְּׁכִינָה, אֶלָּא "נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" כְּגוֹן וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב (איוב ד') - שׁוֹמְעִין עַ"יְ שָׁלִיחַ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אַף יָת פִּתְגָמָא הָדֵין דִי מַלֶלְתָּא אֶעְבֵּד אֲרֵי אַשְׁכַּחְתָּ רַחֲמִין קֳדָמַי וְרַבִּיתָךְ בְּשׁוּם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

גם את ההדבר הזה אשר דברת - אלי להיות מופלא ונראה שופט וגדול עליהם, מלבד ההליכה שאלך עמהם אשר נתרציתי לך כבר, וזהו קירון פנים שכתוב בו לפנינו: נגד כל עמך אעשה נפלאות. הכל כמו שמפורש שם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה שאמרת הודיעני נא את דרכיך, וכן עשה בקריאה י״‎ג מדות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה. אַף עַל פִּי שֶׁכִּמְעַט הָיִיתָ מִתְיָאֵשׁ מִן יְעוּד ״יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם״, מִכָּל מָקוֹם אֲנִי חוֹזֵר מִן הַכַּעַס וּמַבְטִיחֲךָ גַּם הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, ״וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם״ בִּזְכוּת מְצִיאַת הַחֵן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתָּ מִצַּד מְצִיאַת הַחֵן כִּי אִם ״הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ״, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּיךָ דְּבַר ״יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם״, אֶעֱשֶׂה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בַּעֲבוּר מְצִיאַת הַחֵן, וְאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם כְּבָרִאשׁוֹנָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

כִּי מָצָאתָ חֵן וְגוֹ׳. וּמֹשֶׁה הִקְדִּים לוֹמַר יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְאַחַר כָּךְ אָמַר וְגַם מָצָאתָ חֵן, כָּאן הוֹדִיעוֹ הַכָּתוּב כִּי מַעֲלַת הוֹדָעָה בְּשֵׁם הוּא עֶלְיוֹנָה מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת הַחֵן, כִּי הֲלֹא נֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳ (בראשית ו:ח) וְלֹא יְדָעוֹ בְּשֵׁם. לָזֶה אָמַר בִּתְחִלָּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁהוֹדִיעוֹ בַּשֵּׁם גַּם כֵּן הָיָה לְצַד מַה שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְאַחַר כָּךְ וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם, לוֹמַר שֶׁזֶּה יָצָא מִזֶּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן נִשְׁמָע מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁהִקְדִּים ״יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם״ קֹדֶם מְצִיאוּת חֵן, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁהִשִּׂיג הַדָּבָר לְצַד מַה שֶׁזָּכָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל