וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃

בני ישראל מתנצלים את עדים מהר חורב. רש״י מבאר ש׳את עדים מהר חורב׳ פירושו את העדי שהיה בידם מהר חורב, כלומר הכתרים שקיבלו שם. אבן עזרא מבאר ש׳ויתנצלו׳ הוא מלשון הסרה, ושהעדי הם בגדי תפארת ותכשיטים כמו הנזמים והטבעות, וזאת מפני שהתאבלו על דבר העגל. מדברי המפרשים עולה שהעם הסיר לחלוטין את התכשיטים המיוחדים שקיבל במעמד הר סיני, כאות אבל וחרטה על החטא. הסרת העדי מבטאת הכרה בפגם ביחס המיוחד שבין ה׳ לעם, ורצון להביע כניעה ותשובה לאחר מעשה העגל.