הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃

ה׳ מזהיר: הישמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה, פן יהיה למוקש בקרבך. אבן עזרא מבאר שאזהרה זו דומה למה שנאמר במקום אחר ׳לא תשתחוה לאלהיהם׳. הפסוק מזהיר את העם מפני כריתת ברית עם עמי כנען היושבים בארץ, מחשש שקרבתם תהיה למכשול ולפח יקוש שיוביל לחיקוי מעשיהם ולעבודה זרה. האזהרה היא חלק מרכזי בתנאי הברית המחודשת, ובה מדגיש ה׳ שההיבדלות מיושבי הארץ ומתרבותם היא תנאי לשמירת נאמנות העם לה׳ ולמניעת ההידרדרות שגרמה לחטא העגל.