שְׁמוֹת ל״ה · י״א

אֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אׇהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו׃

במילים פשוטות

מתחיל מניין הפריטים שיעשו: את המשכן, אוהלו ומכסהו, קרסיו וקרשיו, בריחיו, עמודיו ואדניו. רש״י מבאר ש׳המשכן׳ הן היריעות התחתונות הנראות בתוכו, ׳אהלו׳ הוא אוהל יריעות העיזים העשוי לגג, ו׳מכסהו׳ הוא מכסה עורות האילים והתחשים. אבן עזרא מבאר ש׳קרסיו׳ הם קרסי המשכן והאוהל, ושאחר כך מזכיר את כלי הקודש שלפנים מן הפרוכת. מדברי המפרשים עולה שהכתוב פותח את מניין חלקי המשכן במבנה עצמו - היריעות, המכסים, הקרשים והחיבורים המחזיקים אותם. הפסוק מתחיל בפירוט השיטתי של כל רכיבי המשכן, החל מן המבנה החיצוני ומרכיביו הנושאים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

את המשכן. יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הַנִּרְאוֹת בְּתוֹכוֹ קְרוּיִים מִשְׁכָּן:

את אהלו. הִיא אֹהֶל יְרִיעוֹת עִזִּים, הֶעָשׂוּי לְגַג:

ואת מכסהו. מִכְסֵה עוֹרוֹת אֵילִים וְהַתְּחָשִׁים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יָת מַשְׁכְּנָא יָת פְּרָסֵהּ וְיָת חוֹפָאֵהּ יָת פּוּרְפוֹהִי וְיָת דַפּוֹהִי יָת עַבְרוֹהִי יָת עַמוּדוֹהִי וְיָת סַמְכוֹהִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

את קרסיו. קרסי המשכן והאהל:

ובריחיו ועמודיו ואדניו, שהם עמודי הפרכת והמסך, ואחר כן הזכיר כלי הקדש שהם לפנים מהפרכת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את בריחו כתיב, בריחיו קרי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳. הִנֵּה הַדְרָגַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהֵם יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לֶהֱיוֹת שֶׁמְּסַכְּכִין עַל הַקֹּדֶשׁ הֵם בְּהַדְרָגָה מְעֻלָּה מֵאָהֳלוֹ וּמִכְסֵהוּ הָעֲשׂוּיִים מֵהָעוֹרוֹת שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ. לָזֶה לֹא אָמַר ״וְאֶת אָהֳלוֹ״ לְהַשְׁווֹת אֵלָיו, אֲבָל כָּל מַה שֶׁעַל יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב בְּמַדְרֵגָה אַחַת, וְאָמַר וְאֶת מִכְסֵהוּ לְהַשְׁווֹתוֹ בְּגֶדֶר אֶחָד עִם אָהֳלוֹ. וְלוּ יִהְיֶה שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה קְצָת הַדְרָגַת הָאֹהֶל מֵהַמִּכְסֶה, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ כָּל כָּךְ וּבְהַדְרָגָה אַחַת תֵּחָשֵׁב. וְאָמְרוֹ אֶת קְרָסָיו וְלֹא אָמַר ״וְאֶת״, לוֹמַר כִּי הַדְרָגָה זוֹ שֶׁל הַקְּרָסִים אֵינָהּ בְּגֶדֶר הַשְׁוָאָה עִם אֹהֶל וּמִכְסֵהוּ. וְאָמַר וְאֶת קְרָשָׁיו כִּי שָׁוִים הֵם בְּגֶדֶר עִם הַקְּרָסִים. וְאָמַר אֶת בְּרִיחָיו כִּי אֵינָם בְּגֶדֶר קְדֻשַּׁת הַקְּרָשִׁים. וְאָמַר אֶת עַמּוּדָיו שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר הַבְּרִיחִים. וְאָמַר וְאֶת אֲדָנָיו כִּי שָׁוִים בְּהַדְרָגָה עַמּוּדִים לָאֲדָנִים. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי הַשֵּׂכֶל יַכִּיר הַהַדְרָגוֹת שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל