שְׁמוֹת ל״ה · י״ג

אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃

במילים פשוטות

המשך המניין: את השולחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים. רש״י מבאר ש׳לחם הפנים׳ נקרא כך על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן, שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה. אבן עזרא מבאר ש׳ואת לחם הפנים׳ הוזכר כי בעבורו נעשה השולחן. מדברי המפרשים עולה שהכתוב ממשיך במניין כלי הקודש: השולחן, בדיו, כליו ולחם הפנים שהונח עליו. השולחן ולחם הפנים שעליו היו חלק מעבודת המשכן הקבועה, שבה הונחו שתים עשרה חלות על השולחן. הזכרת לחם הפנים לצד השולחן מלמדת שתכלית עשיית השולחן הייתה להניח עליו את הלחם, וכי הכלי ותכליתו נמנים יחדיו בפירוט מלאכת המשכן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לחם הפנים. כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ לוֹ פָּנִים לְכָאן וּלְכָאן, שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה פְרוּצָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יָת פָּתוֹרָא וְיָת אֲרִיחוֹהִי וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָת לְחֵם אַפַּיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואת לחם הפנים. כי בעבור זה נעשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֶת הַשֻּׁלְחָן. אֵין קְדוּשַּׁת הַשֻּׁלְחָן שָׁוָה לִקְדוּשַּׁת הַקּוֹדֵם לוֹ, לָזֶה אָמַר אֶת, וְאָמַר בְּכָל פְּרָטָיו וְאֶת כִּי מַדְרֵגַת כֻּלָּם שָׁוָה בִּקְדוּשָּׁה, וְאֶת מְנוֹרַת הַמָּאוֹר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לוֹמַר כִּי זוֹ קְדוּשָּׁתָהּ וּקְדוּשַּׁת כֵּלֶיהָ שָׁוִים לִקְדוּשַּׁת שֻׁלְחָן וְכֵלָיו, וְאָמַר וְאֶת מִזְבַּח הַזָּהָב כְּמוֹ כֵן בְּגֶדֶר שָׁוֶה לַמְּנוֹרָה וְלַשֻּׁלְחָן הוּא וְכֵלָיו וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְגוֹ׳ עַד מָסַךְ הַפֶּתַח, בְּכָל פְּרָט אָמַר הַכָּתוּב וְאֶת לוֹמַר שֶׁכֻּלָּן בְּגֶדֶר אֶחָד הֵם, וְאָמַר אֵת מִזְבַּח הָעוֹלָה בְּלֹא וָא״ו לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ בְּגֶדֶר קְדוּשַּׁת הַקּוֹדֵם וּמְקוֹמוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו, וְאָמַר וְאֶת מִכְבַּר שֶׁהוּא בְּגֶדֶר עִמּוֹ, וְאָמַר אֶת בַּדָּיו שֶׁאֵינוֹ בְּגֶדֶר עִמּוֹ, וְאֶת כָּל כֵּלָיו בְּגֶדֶר אֶחָד עִם בַּדָּיו, אֶת הַכִּיּוֹר אֵינוֹ בְּגֶדֶר מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, וְאֶת כַּנּוֹ בְּגֶדֶר אֶחָד עִם הַכִּיּוֹר, אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֵינָם בְּגֶדֶר מִזְבַּח הָעוֹלָה וְכֵלָיו, אֶת עַמּוּדָיו גֶּדֶר לְמַטָּה מֵהַקְּלָעִים, וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ בְּגֶדֶר אֶחָד עִם עַמּוּדֶיהָ, אֶת יִתְדֹת גֶּדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם כֻּלָּן שָׁוִים בְּגֶדֶר אֶחָד, אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד הֵם דְּבָרִים שֶׁמְּכַסִּים הַקֹּדֶשׁ בְּפֶרֶק הַנְּסִיעָה, וּמַדְרֵגָתָם לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת יְתֵדוֹת וְגוֹ׳, אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ הֵם מַדְרֵגָה בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה (שמות כה:ז) כִּי אֵין מוֹעֲלִים בְּבִגְדֵי כְּהוּנָּה וּמוֹעֲלִים בְּכָל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו שָׁוִים הֵם לִקְדוּשַּׁת בִּגְדֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, לָזֶה חִבְּרָם בְּוָא״ו הַמְחַבֶּרֶת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל