חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת׃

האומן עשה חמישים לולאות ביריעה האחת, וחמישים לולאות בקצה היריעה שבחטיבה השנייה, כשהלולאות מכוונות ומקבילות זו אל זו. אבן עזרא מעיר על צורת המילה ״הלולאות״ בתי״ו כסימן הנקבה, ומבאר את יסוד המילה. משמעות ״מקבילות״ היא שהלולאות שבשתי השפתיים מכוונות בדיוק זו כנגד זו, כדי שיהיה אפשר להשחיל דרכן את הקרסים ולחברן. הדיוק במספר הלולאות ובמיקומן מבטיח שהחיבור בין שתי חטיבות היריעות יהיה מסודר ואחיד. הפסוק ממשיך בתיאור המדויק של מנגנון חיבור היריעות, כחלק מן ההקפדה בעשיית המשכן ככל אשר ציווה ה׳.