וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא׃

ויכלא. לְשׁוֹן מְנִיעָה:

וּפַקֵד משֶׁה וַאַעֲבַרוּ כְרוֹזָא בְּמַשְׁרִיתָא לְמֵימַר גְבַר וְאִתְּתָא לָא יַעַבְדוּן עוֹד עִבִדְתָּא לְאַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וּפְסַק עַמָא מִלְאַיְתָאָה:

ויעבירו קול. כמו ויעבור הרנה (מ"א, כב לו):

אל יעשו עוד מלאכה - שהיו טווים בביתם, כדכתיב: ויביאו מטוה.

אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ. לֹא הִכְרִיז שֶׁלֹּא יָבִיאוּ נְדָבָה כִּרְצוֹנָם, אֲבָל הִכְרִיז שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה, כְּמוֹ מְלֶאכֶת הַטְּוִיָּה שֶׁאָמַר "וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה" (שמות לה:כה), וּמְלֶאכֶת תִּקּוּן הָעֵצִים שֶׁאָמַר "עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ" (שמות לה:כד), וְתִקּוּן הָעוֹרוֹת וְזוּלָתָם.

ויעבירו קול במחנה ויכריזו, כמו מעבירים עם ה'. מכאן אמרו רבותינו לאסור הוצאה בשבת מרשות לרשות. וגמריה העברה העברה מיום הכפורים כתיב הכא ויעבירו קול במחנה, וכתיב התם והעברת שופר תרועה, מה להלן יום אסור אף כאן יום אסור.

אל יעשו עוד מלאכה וכתיב ויכלא העם מהביא מכאן סמכו רבותינו שהבאה מלאכה היא.