אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכׇל־הַיְרִיעֹֽת׃

הפסוק נותן את מידות היריעות: אורך כל יריעה עשרים ושמונה אמה, ורוחבה ארבע אמות, ומידה אחת לכל היריעות, כלומר כולן שוות זו לזו. אבן עזרא מעיר על המילה ״באמה״ שאולי מדובר באמה הידועה, ומשער שהיא הייתה כמידת האמה של בית ראשון, שהייתה אמה גדולה יותר. אחידות המידות של כל היריעות מאפשרת את חיבורן וההתאמה ביניהן ליצירת יריעה שלמה ואחידה. הפסוק ממשיך את התיאור המדויק של מבנה המשכן, ומקפיד למסור את המידות המדויקות של כל חלק, בהתאם לחשיבות המדויקת של עשיית המשכן ככל אשר ציווה ה׳.