וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

בצלאל ציפה את השולחן זהב טהור, ועשה לו זר זהב סביב. השולחן, העשוי עצי שיטים, צופה בזהב טהור, ובראשו נעשה זר, כלומר עיטור בולט של זהב המקיף אותו סביב, כדוגמת הזר שנעשה לארון. לפי פשט הכתוב, ציפוי הזהב והזר מעניקים לשולחן הדר וקדושה. תרגום אונקלוס מתרגם ״זר זהב סביב״ כדיר דדהב סחור סחור, טבעת מקיפה של זהב. הפסוק ממשיך את תיאור עשיית השולחן, ומדגיש את ציפויו בזהב טהור ואת הזר המעטר אותו סביב, בדומה לעיטור הארון, כחלק מתיאור כלי הקודש המצופים זהב ומעוטרים בזר.