אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וַעֲבַד יָת מָנַיָא דִי עַל פָּתוֹרָא יָת מָגִיסוֹהִי וְיָת בָּזִיכּוֹהִי וְיָת מְכִילָתֵהּ וְיָת קַשְׂוָתָא דִי יִתְנַסַךְ בְּהוֹן דְהַב דְכֵי:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
שְׁמוֹת ל״ז · ט״ז
וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־הַכֵּלִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֶת־קְעָרֹתָ֤יו וְאֶת־כַּפֹּתָיו֙ וְאֵת֙ מְנַקִּיֹּתָ֔יו וְאֶ֨ת־הַקְּשָׂוֺ֔ת אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ {פ}
במילים פשוטות
בצלאל עשה את הכלים אשר על השולחן: את קערותיו, את כפותיו, את מנקיותיו ואת הקשות אשר יוסך בהן, מזהב טהור. אלו הם כלי השולחן המשמשים ללחם הפנים ולסידורו. לפי פשט הכתוב, הקערות הן דפוסי הלחם, הכפות הן כלי הלבונה, והמנקיות והקשות הם קנים וסניפים שנועדו לתמוך בלחם ולסדרו, וכולם עשויים זהב טהור. תרגום אונקלוס מתרגם ״קערותיו״ כמגיסוהי, ״כפותיו״ כבזיכוהי, ו״קשות״ כקשוותא. הפסוק מתאר את כלי השולחן העשויים זהב טהור, המשמשים לסידור לחם הפנים ולתמיכתו, ומשלים את תיאור השולחן וכל אביזריו, בהתאם לציווי המדויק על עשייתם מזהב.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור