שְׁמוֹת ל״ח · כ״ה

וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶ֩לֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃

במילים פשוטות

וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמישה ושבעים שקל בשקל הקודש. הפסוק מונה את סך הכסף שנאסף ממחצית השקל של כל הנמנים: מאה ככרים ואלף שבע מאות שבעים וחמישה שקלים. אבן עזרא מבאר שממספר זה אנו למדים שהככר הוא שלושת אלפים שקלים. רשב״ם מפרט את החשבון: שש מאות אלף איש נתנו כל אחד בקע, שהוא מחצית השקל, ובחישוב לפי מנה של חמישים שקל וככר של שישים מנה, יוצא שכל ככר הוא שלושת אלפים שקל, ולמאה הככרים שלוש מאות אלף שקל. לפי פשט הכתוב, הכסף בא ממחצית השקל של הנמנים. הפסוק מונה את סך הכסף שנאסף מן העם.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּכְסַף מִנְיָנֵי כְנִשְׁתָּא מְאָה כִכְּרִין וְאֶלֶף וּשְׁבַע מְאָה וְשִׁבְעִין וְחַמְשָׁא סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וכסף. הנה ידענו מזה המספר כי הככר ג' אלפים שקלים, והעד וכסף פקודי העדה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו' - כי השש מאות אלף בקע לגלגלותם שלש מאות אלף שקלים ומנה כ"ה שקלים ומנה של קודש כפול היה חמשים שקל, והככר ששים מנה, הרי לכל ככר ג' אלפים שקל, ולמאת הככר ג' מאות אלפים שקל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכסף פקודי העדה פירש לך הכתוב מה נעשה בכסף ובנחשת לפי שהכסף היה כפורים ועל האדן היה המשכן עומד ועוד שהרבה כלים נעשו מהכסף ומהנחשת אבל בזהב לא פי׳‎ לפי שלא נעשה ממנו כלי שלם רק המנורה והכפורת אך צפו ממנו כגון הקרשים והארון ומזבח הפנימי והשלחן והבדים.

מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים הם י״‎ב אלף וע״‎א מנה של חול שהן משקלות שקורין מרקי״‎ש.

מקור: ספריא · נחלת הכלל