וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃

ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפיים וארבע מאות שקל. הפסוק מונה את סך הנחושת שנתרמה והונפה: שבעים ככרים ואלפיים וארבע מאות שקלים. אבן עזרא מעיר שגם את כלי הנחושת הזכיר הכתוב, לאחר שמנה את הזהב והכסף. חזקוני מבאר את פירוט המשקל: שבעים ככר ואלפיים וארבע מאות שקל הם שמונת אלפים וחמש מאות ותשעים ושניים מנים של חול. לפי פשט הכתוב, ״נחושת התנופה״ היא הנחושת שהונפה ונתרמה לצורך המשכן. תרגום אונקלוס מתרגם ״ונחושת התנופה״ כונחשא דארמותא. הפסוק פותח את חשבון הנחושת שנתרמה, ומונה את סך משקלה, כשלב שלישי בפירוט הנדבה לאחר הזהב והכסף, ומכאן ואילך יפרט הכתוב מה נעשה בה.