וְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצֹ֥ת זָהָ֖ב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃

והטור הרביעי: תרשיש, שוהם וישפה, מוסבות משבצות זהב במילואותם. הטור הרביעי של אבני החושן כלל את שלוש האבנים תרשיש, שוהם וישפה, וכל האבנים הוסבו ונקבעו במשבצות זהב במילואן. לפי פשט הכתוב, ״מוסבות משבצות זהב״ פירושו שכל אבן מוקפת ומותקנת במשבצת זהב, ו״במילואותם״ פירושו שהאבנים ממלאות את המשבצות. תרגום אונקלוס מתרגם ״תרשיש שוהם וישפה״ ככרום ימא ובורלא ופנתרי. הפסוק משלים את פירוט ארבעת טורי אבני החושן במניית אבני הטור הרביעי, ומדגיש שכל האבנים קבועות במשבצות זהב, ובכך משלים את תיאור שנים עשר האבנים הטובות שבחושן, המייצגות את כל שבטי ישראל.