וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {פ}

ויעשו בני ישראל. אֶת הַמְּלָאכָה ככל אשר צוה ה' וגו':

וּשְׁלִים כָּל פָּלְחַן מַשְׁכְּנָא מַשְׁכַּן זִמְנָא וַעֲבָדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל דִי פַקִיד יְיָ יָת משֶׁה כֵּן עֲבָדוּ:

ותכל. כמשקל ותרב משאת בנימין (ברא' מג לד):

ותכל - כמו: ותרב משאת בנימין.

וַתֵּכֶל וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַפְּעֻלָּה כֻּלָּהּ עַל שְׁלֵימוּתָהּ נַעֲשֵׂתָה עַל יְדֵי כָל יִשְׂרָאֵל, כִּי קְצָתָם הִתְנַדְּבוּ מָמוֹן וּקְצָתָם עָשׂוּ הַמְּלָאכָה בִּנְדָבַת לִבָּם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם.

כֵּן עָשׂוּ. לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר:

ותכל כל עבדת פי׳‎ רבותינו בעשרים וחמשה בכסלו כלתה, וכן יסד הפייט בקרובץ של פורים.

וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא הֵם כִּלּוּ, שֶׁאִם הָיָה ה׳ מְצַוֶּה עוֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ יַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם, אֶלָּא שֶׁכָּלְתָה הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַתֵּכֶל, לְצַד שֶׁהָיָה בָּהּ מְלָאכוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעַצְמָן, שֶׁהִיא מְנוֹרָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פט״ו) שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵעַצְמָהּ, לָזֶה לֹא כִּנָּה הַכֹּל עֲלֵיהֶם, כִּי יֵשׁ חֵלֶק בַּמְּלָאכָה שֶׁהוּא לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא הַכָּאָה בְּקוּרְנָס וְהִיא מֵעַצְמָהּ כָּלְתָה.

עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פד:ג) ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה׳״, כִּי עָשׂוּ כָּל הָעֲבוֹדָה חֲשׁוּקָה וּכְלִילַת יֹפִי.

וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא בְּצַלְאֵל וְחַכְמֵי לֵב, שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ וּכְאִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶלָּא בְּמַאֲמַר ה׳ וְלֹא הֵם שְׁלָחוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי הִסְכִּימוּ עָלָיו.

עוֹד נִרְאֶה כִּי כָּאן עָשָׂה הַכָּתוּב מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְהֶרְאָה כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְזַכּוּ זֶה לָזֶה, וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה לְהִתְקַיֵּם בִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה הַיְּכֹלֶת שֶׁבְּיָדוֹ וִיזַכּוּ זֶה לָזֶה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ (ויקרא יט:יח): ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהוּא כְּמוֹתְךָ, כִּי בִּשְׁלוֹמוֹ יֵיטִיב לְךָ וּבְאֶמְצָעוּתוֹ אַתָּה מַשְׁלִים שְׁלֵמוּתְךָ, וְאִם כֵּן אֵינוֹ אַחֵר אֶלָּא אַתָּה עַצְמְךָ וּכְאֶחָד מֵחֲלָקֶיךָ.

וּבָזֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ, כִּי ה׳ צִוָּה תרי״ג מִצְוֹת, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁיִּמָּצֵא אָדָם אֶחָד שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּקִיּוּם כֻּלָּם. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: כֹּהֵן וְלֵוִי וְיִשְׂרָאֵל וְנָשִׁים - יֵשׁ מִצְוֹת עֲשֵׂה בַּכֹּהֲנִים שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתָם, וְיֵשׁ מִצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם בַּכֹּהֲנִים, וְכֵן בַּלְוִיִּם, וְכֵן בַּנָּשִׁים. וּמַה מְצִיאוּת יֵשׁ לְיָחִיד לְקַיְּמָם לְהַשְׁלִים תִּקּוּן לִרמ״ח אֵיבָרָיו וְשס״ה גִּידָיו אֲשֶׁר יְכַוְּנוּ לָהֶם? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה בְּמַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וְיִזְכּוּ זֶה מִזֶּה. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ - כִּנָּה לְכֻלָּם יַחַד מַעֲשֵׂה כֻּלָּם, הֲגַם שֶׁמֵּהֶם הֵבִיאוּ הַנְּדָבָה, מֵהֶם עָשׂוּ מְלָאכָה, יֹאמַר עַל כְּלָלוּתָם שֶׁעָשׂוּ הַכֹּל. וְסָמַךְ מַאֲמָר זֶה לִמְלֶאכֶת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר עֲשָׂאוּם יְחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל, לְהָעִירְךָ כִּי עַל פְּרָט זֶה יֹאמַר שֶׁעֲשָׂאוּהוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵין הֶבְדֵּל. וּמֵעַתָּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הֵבִיא כָּל הי״ג מִינִים שֶׁבַּנְּדָבָה וְעָשָׂה כָּל הַמְּלָאכוֹת הָאֲמוּרוֹת.

כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהָסִיר הַחֲשָׁד מֵהֶם, כִּי יִרְאֶה הָרוֹאֶה שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל הַמִּשְׁכָּן וְנַעֲשָׂה וְקִפְּלוּהוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים (שמות רבה נב,ב), יֹאמַר כִּי הָיְתָה סִבָּה מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בּוֹ דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן אוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל עִכְּבוּ דָּבָר מִכָּל הָאָמוּר בְּמִצְוָתוֹ, לָזֶה אָמַר וַתֵּכֶל וְגוֹ׳ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל. וּמָה טַעַם הִמְתִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד חֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הַמְּשֻׁבָּח שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ בִּגְמַר הַמְּלָאכָה (שמות מ:ב) ״בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן תָּקִים״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה שם) לְצַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר אַבְרָהָם בְּיִצְחָק.

אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. טַעַם אָמְרוֹ עָשׂוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעֲשׂוּ״, אוּלַי כִּי הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב שֶׁקִּיְּמוּ כָּל מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל וְגוֹ׳ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבָזֶה הֶעֱרִיכָם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כְּכָל הַתּוֹרָה כֵּן עָשׂוּ, וּבָזֶה נִשְׂרַף וְנִפְזַר אֶפְרוֹ שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל.