ויברך אתם משה. אָמַר לָהֶם יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ', וְהוּא אֶחָד מִי"א מִזְמוֹרִים שֶׁבִּתְפִלָּה לְמֹשֶׁה (ספרא):
וַחֲזָא משֶׁה יָת כָּל עִבִדְתָּא וְהָא עֲבָדוּ יָתַהּ כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ כֵּן עֲבָדוּ וּבָרִיךְ יָתְהוֹן משֶׁה:
כֵּן עָשׂוּ. בְּאוֹתוֹ הַסֵּדֶר עַצְמוֹ עָשׂוּ הָאֻמָּנִים בַּעֲשִׂיָּתָם, וּמְבִיאֵי הַמִּשְׁכָּן בַּהֲבָאָתָם.
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה. יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה נֶאֱמַר מִתְּחִלָּה ״וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד״, וְכֵן נֶאֱמַר בַּסּוֹף ״כֵּן עָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבוֹדָה״, לָמָּה קְרָאָהּ מִתְּחִלָּה עֲבוֹדָה וְאַחַר כָּךְ מְלָאכָה? וְעוֹד נִרְאֶה הַכֶּפֶל בִּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ. וְהָרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ שֶׁאָמַר זֶה עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַכֵּלִים, וְאוּלַי דַּעַת הָרַב שֶׁהַמִּשְׁכָּן נִקְרָא מְלָאכָה אֲבָל הַכֵּלִים נִקְרְאוּ עֲבוֹדָה עַל שֵׁם שֶׁבָּהֶם הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָצָאנוּ מִידֵי הַכֶּפֶל, כִּי שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים נִזְכָּר כָּאן שֶׁעָשׂוּ הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה.
עַל כֵּן נִרְאֶה לְפָרֵש זֶה, עַל פִּי הַמִּדְרָשׁ הַדּוֹרֵשׁ כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, עַיֵּן כָּל הַמִּדְרָשׁ בְּרַבֵּינוּ בְּחַיֵּי פָּרָשָׁה זוֹ, מִלְּבַד הַרְבֵּה דִּמְיוֹנוֹת שֶׁהוֹסִיף הָרַב מִשֶּׁלּוֹ. וּבְזֶה יִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן לְשׁוֹן עֲבוֹדָה וּמְלָאכָה, כִּי עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שַׁיָּךְ לוֹמַר לְשׁוֹן עֲבוֹדָה, כִּי בָהּ עָבְדוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין עֲבוֹדָה כִּי אִם מִן הָעֶבֶד אֶל הָאָדוֹן. אֲבָל לְשׁוֹן מְלָאכָה נוֹפֵל בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי מַה שֶּׁהַפּוֹעֵל עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ נִקְרָא מְלָאכָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית ״וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ״ וְגוֹ׳ (בראשית ב ב). וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל מְלָאכָה ״כִּי טוֹב״, וּבַסּוֹף אָמַר ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב״ (שם א לא), כִּי יֵשׁ לְךָ דְּבָרִים שֶׁהֵם טוֹבִים כְּשֶׁהֵם כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהֵם מְעֹרָבִים יַחַד אֵינָן טוֹבִים, כִּי אֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה. עַל כֵּן אָמַר בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁכֻּלָּם הָיוּ טוֹבִים כְּשֶׁהָיוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ טוֹב פְּרָטִי, וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁגַּם טוֹב כְּלָלִי הָיָה בָּהֶם, כִּי גַּם אַחַר שֶׁנִּתְחַבְּרוּ כֻּלָּם יַחַד הָיָה חִבּוּרָם טוֹב, לְכָךְ חָזַר וְאָמַר ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״. כָּךְ בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן, מִתְּחִלָּה אָמַר ״וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ״, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁכָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ נַעֲשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. אֲבָל עֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ שֶׁאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה הַכֹּל אָז סִדְּרוּ אֶת כָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה עַל מְקוֹמוֹ הַמְיֻחָד לוֹ, דְּהַיְנוּ טוֹב כְּלָלִי. עַל כֵּן חָזַר וְאָמַר ״כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה״, כִּי הָיָה בָּהֶם טוֹב כְּלָלִי שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן, דְּהַיְנוּ חִבּוּר כָּל הָעֲבוֹדָה בְּיַחַד. וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְבָאֵר שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ נַעֲשָׂה עַל צִוּוּי מְלֶאכֶת הָעוֹלָמוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה, הַיְנוּ מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ דּוּגְמַת אוֹתָהּ מְלָאכָה כְּאִלּוּ הָיְתָה הִיא מַמָּשׁ אוֹתָהּ הַמְּלָאכָה, לְפִיכָךְ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה.
וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. מָה בְּרָכָה בֵּרְכָם? יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וִיהִי נֹעַם ה׳ עָלֵינוּ וְגוֹ׳ (תהלים צ יז). פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְחִלַּת הַמִּזְמוֹר ״תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳. וְאֵין זֶה מַסְפִּיק אֶל הַכַּוָּנָה, אִם בְּכָל הַמִּזְמוֹר אֵין רֶמֶז לְבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז נָכוֹן אֶל בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן בִּתְחִלַּת הַמִּזְמוֹר וּבְסוֹפוֹ, כִּי בַּתְּחִלָּה אָמַר ״ה׳ מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בִּתְפִלָּתוֹ כְּשֶׁחָנַךְ הַמִּקְדָּשׁ (מלכים א ח כז) ״הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ וְאַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה״. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״ה׳ מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ״, אַתָּה מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מָקוֹם וּמָעוֹן לְךָ, וְאִם כֵּן אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לוֹמַר שֶׁיָּכִינוּ לְךָ בַּיִת לְהִתְקוֹמֵם בּוֹ? וְנָתַן מוֹפֵת עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי ״בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל״, וְאִם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לְהִתְקוֹמֵם בְּמָקוֹם, אִם כֵּן קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה מִתְקוֹמֵם? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וְאַדְּרַבָּה הוּא יִתְבָּרַךְ מָקוֹם וּמָעוֹן לְכָל הָעוֹלָם. וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיְּצַוֶּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת כְּאִלּוּ הָיָה מִתְקוֹמֵם בְּמָקוֹם? עַל זֶה אָמַר כִּמְתָרֵץ וְאָמַר ״תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם״, הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְוַתֵּר עַל כְּבוֹדוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מָדוֹר בַּתַּחְתּוֹנִים כְּדֵי לִמְחֹל לָהֶם עֲוֹן הָעֵגֶל, כִּי לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא פקודי ו) הָיָה הַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ כַּפָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.
וְאוּלַי מִטַּעַם זֶה נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן עַל תְּמוּנַת הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, לְפִי שֶׁקֹּדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תֹּהוּ, וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה יָצָא הָעוֹלָם מִכְּלַל תֹּהוּ וָבֹהוּ. וְעַל יְדֵי שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, חָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וּכְשֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם עֲוֹן הָעֵגֶל, יָצָא הָעוֹלָם שֵׁנִית מִכְּלַל תֹּהוּ וָבֹהוּ, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ הָיָה נִבְרָא הָעוֹלָם שֵׁנִית בַּזְּמַן הַהוּא. עַל כֵּן נִצְטַוּוּ אַחַר כַּפָּרַת הָעֵגֶל לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בְּתַבְנִית כָּל שָׁלֹשׁ עוֹלָמוֹת, לוֹמַר לְךָ שֶׁעַכְשָׁיו חָזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה קֹדֶם הֶעָוֹן. וּבָזֶה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד:) ״לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה״ כוּ׳. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כִּמְתָרֵץ: לָמָּה זֶּה וְעַל מַה זֶּה צִוָּה לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת בָּאָרֶץ? לְפִי שֶׁרָצָה לְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: ״דַּכָּא״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת דָּם כְּפִירָה אִשָּׁה, כִּי בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל עָבְרוּ עַל שְׁלָשְׁתָּן: כְּפִירָה כִּפְשׁוּטוֹ, דָּם, אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק״ (שמות לב ו) שֶׁעָבְרוּ גַּם עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה בִּשְׁלָשְׁתָּן, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם״: מִכָּאן וּלְהַבָּא, כִּי אֵין לְךָ שׁוּם מוֹנֵעַ מִן הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם הוֹעִילָה הַתְּשׁוּבָה בְּשָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, קַל וָחֹמֶר שֶׁתּוֹעִיל בַּקַּלּוֹת מֵהֶם. וְאַחַר כָּךְ ״כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ״ - הַכֹּל מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בָּהּ עַד פָּסוּק ״יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ״, חָזַר לְדַבֵּר מֵעִנְיַן בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הַבָּנוּי בְּתַבְנִית בִּנְיַן כָּל הָעוֹלָם שֶׁהָיָה פְּעֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְכָךְ אָמַר ״יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ״ - שֶׁיִּרְאוּ ״שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ״, וְיַעֲשׂוּ כְּתַבְנִיתָם. ״וַהֲדָרְךָ״ - הַיְינוּ הֲדָרַת שְׁכִינָתְךָ, ״עַל בְּנֵיהֶם״. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.) ״וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ - אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ״. וְכֵן נֶאֱמַר פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח (בראשית לב טו) ״וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״בְּנֵיהֶם - בַּנָּאֵיהֶם״. כָּךְ ״בְּנֵיהֶם״ הָאָמוּר כָּאן מְדַבֵּר בְּבוֹנֵי בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם הַדְרַת זִיו שְׁכִינָתְךָ בְּבִנְיָנָם. וּמִכָּאן לָמַד בַּעַל הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם״.
וְאָמַר ״וִיהִי נֹעַם ה׳ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ״, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה ח) ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״, בְּתוֹכוֹ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּתוֹכָם, כִּי עִקַּר הַשְּׁכִינָה בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אָמַר שֶׁנֹּעַם ה׳ דְּהַיְנוּ זִיו הַדְרַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. ״וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ״, נִרְאֶה שֶׁמִּלַּת ״כּוֹנְנֵהוּ״ מוּסָב כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה, כִּי פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּנִסְתָּר עִם הַשְּׁכִינָה. עַל כֵּן אָמַר שֶׁמַּעֲשֵׂה יָדֵינוּ דְּהַיְנוּ הַמִּשְׁכָּן עָשׂוּ כּוֹנָנוֹת לַשְּׁכִינָה וְלָנוּ, לְהוֹשִׁיבֵנוּ יַחַד בְּמָדוֹר אֶחָד, כִּי הַמִּשְׁכָּן מְקוֹם דִּירָה לְעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּאֶחָד. עַל כֵּן אָמַר ״כּוֹנְנָה עָלֵינוּ״ וְ״כוֹנְנֵהוּ״, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו יז) ״מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה׳״. זֶה מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִי לְהוֹסִיף עַל כָּל דִּבְרֵי הַמְפָרְשִׁים בְּזֶה הַמִּזְמוֹר לְפָרְשׁוֹ עַל בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן.
וְהִנֵּה עָשׂוּ וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה כֵּן עָשׂוּ, כִּי אָמְרוֹ ״וְהִנֵּה עָשׂוּ״ נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה ״וַיַּרְא וְגוֹ׳ וְהִנֵּה הִיא עֲשׂוּיָה״, פֵּרוּשׁ גּוּף הַמַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה שִׁעוּר בַּזְּמַן וְרָאָה שֶׁהִנֵּה עֲשָׂאוּהוּ בִּזְמַן מוּעָט.
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ עָשׂוּ אוֹתָהּ לְשׁוֹן תִּקּוּן, שֶׁתִּקְּנוּ אוֹתָהּ כַּמִּצְטָרֵךְ. וְעוֹד מוֹדִיעַ שֶׁהִשְׂכִּיל בָּהּ שֶׁעֲשָׂאוּהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בִּפְרָטֵי הַמִּשְׁפָּט, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ.
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (זבחים סב.) כִּי יֵשׁ פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָם לְעִכּוּב אֶלָּא לְמִצְוָה, וּמָנוּ חֲכָמִים דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּכֶפֶל הַמַּעֲשֶׂה לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ כָּל אֲשֶׁר צִוָּה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר:
וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר מֹשֶׁה וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, לוֹמַר לֹא תִּהְיֶה בְּרָכָה זוֹ קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, כִּי מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בֵּרְכָם, וְדָבָר גָּדוֹל הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּדָבָר זֶה. וּלְטַעַם זֶה הוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב וְאָמַר וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וְזוּלַת הֱיוֹת מֹשֶׁה אֵין הַתּוֹרָה מַגֶּדֶת אִם יְבָרֵךְ אָדָם לַחֲבֵרוֹ.