וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נׇס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃

ויהי לנחש. רָמַז לוֹ שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל וְתָפַשׂ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל נָחָשׁ (שמות רבה):

וַאֲמַר רְמִיהִי לְאַרְעָא וּרְמָהִי לְאַרְעָא וַהֲוָה לְחִוֵי וַעֲרַק משֶׁה מִן קֳדָמוֹהִי:

ויאמר. דעת חכמי המחקר איך יתכן זה, והוצרכו לומר להסיר היבושת, וכל דבריהם רוח כי הוא דרך מופת ואינו על דרך התולדה:

וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. כִּי אָמְנָם הָיָה אָז נָחָש גָּמוּר וְרוֹדֵף. אֲבָל תַּנִּינֵי הַחַרְטֻמִּים בְּלַהֲטֵיהֶם לֹא הָיְתָה בָּהֶם תְּנוּעָה, עִם הֱיוֹתָם עַל תְּמוּנַת תַּנִּינִים. כִּי אָמְנָם הַכְּשָׁפִים לֹא יַמְצִיאוּ נִמְצָא טִבְעִי בֶּאֱמֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סז:) הָאֱלֹהִים אֲפִילוּ כְּגַמְלָא לָא מָצוּ בָּרוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמַר "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ" (שמות ז:טו), וְלֹא אָמַר לְתַנִּין.

וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. הָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַשְּׁלִיחוּת, כִּי חָשַׁב מֵאַחַר שֶׁהִמְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל לְנָחָש, שֶׁמָּא חָס וְשָׁלוֹם אֵין לָהֶם תְּרוּפָה כְּמוֹ הַנָּחָשׁ, שֶׁהַכֹּל מִתְרַפְּאִים לֶעָתִיד חוּץ מִן הַנָּחָשׁ (תנחומא א י), וְאִם כֵּן לָמָּה זֶה אֲנִי שָׁלוּחַ אֶל פַּרְעֹה אִם יִהְיוּ לְעוֹלָם כְּזוֹחֲלֵי עָפָר.

וַיְהִי לְנָחָשׁ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אוֹת זֶה הוּא לִרְמֹז כִּי בְּחִינַת הַקְּלִפָּה תִּתְיַחֵס לְנָחָשׁ, וְצֵא וּלְמַד מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי כִּי הוּא בְּחִינַת ס״מ, וְרָמַז לוֹ כִּי בְּאֶמְצָעוּת יְדֵי מֹשֶׁה בְּכֹחוֹ הֶעָצוּם מְאַבֵּד כֹּחַ הַנָּחָשׁ וְיִהְיֶה לְעֵץ יָבֵשׁ, וּכְשֶׁיַּרְפֶּה יָדוֹ מִמֶּנּוּ וּמַשְׁלִיכוֹ יִהְיֶה לְנָחָשׁ עַד שֶׁנָּס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ מַה זֶּה בְיָדֶךָ, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּשְׂכִּיל הַשְׂכָּלָה דַּקָּה בּוֹ אִם הִתְחִיל לְהִתְנוֹעֵעַ כְּעַכְבְּרָא דְּדַבְרָא שֶׁיַּתְחִיל לִחְיוֹת מְעַט מְעַט, וְלִפְעָמִים יִמָּצֵא מִעוּט מִעוּטוֹ עַכְבָּר וְלִפְעָמִים מִעוּטוֹ וְלִפְעָמִים חֶצְיוֹ, וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה מַטֶּה פֵּרוּשׁ, כֻּלּוֹ עֵץ יָבֵשׁ; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ, פֵּרוּשׁ הֲוָיָה, בְּפַעַם אַחַת הָיָה נָחָשׁ.

וְאָָמְרוֹ אַרְצָה, רָמַז כִּי בְּעֵרֶךְ הַנָּחָשׁ תִּגְדַּל מַעֲלַת הָאָרֶץ, כִּי הוּא לַחְמוֹ וְנֶחְשֶׁבֶת לוֹ (בראשית ג:יד), וְהֶרְאָהוּ בָּזֶה דְּבָרִים רַבִּים לְמֹשֶׁה, גַּם שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאוֹת עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל.

וְאָמְרוֹ שְׁלַח יָדְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֶרְאָהוּ שֶׁהֲגַם שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ, יֵשׁ כֹּחַ בְּמֹשֶׁה לְהִתְחַזֵּק עָלָיו וּלְהָסִיר מִמֶּנּוּ כֹּחוֹ.

וְאָמְרוֹ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וְלֹא אָמַר ״בּוֹ״, נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר אֵלָיו, לֶהֱיוֹת שֶׁחֲשָׁשַׁת הַנָּחָשׁ הִיא אִם יִקָּחֵהוּ מִזְּנָבוֹ, כִּי אִם יִתְחַכֵּם לָקַחַת רֹאשׁוֹ וְיִדְחוֹק הַנּוֹשֵׁךְ אֵין מֵחוּשׁ מִכָּל הַזָּנָב, לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ אֱחוֹז אֲפִלּוּ בִּזְנָבוֹ בְּאֵין פַּחַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיַּחֲזֶק בּוֹ פֵּרוּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּאֵין פַּחַד, וְהָיָה לְמַטֶּה בִּלְקִיחָתוֹ בְּכַפּוֹ, פֵּרוּשׁ בִּנְגִיעָתוֹ בְּכַף מֹשֶׁה יָבַשׁ כֹּחוֹ כְּאַחַת וְלֹא נוֹתַר בּוֹ שׁוּם חַיּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ״.