שְׁמוֹת מ׳ · י׳

וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִֽׁים׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ומשחת את מזבח העולה ואת כל כליו, וקידשת את המזבח, והיה המזבח קודש קודשים. ה׳ מצווה את משה למשוח את מזבח העולה ואת כל כליו, ולקדש את המזבח, ובכך יהיה המזבח קודש קודשים. לפי פשט הכתוב, משיחת מזבח העולה וכליו מקדשת אותם, ומעלה את מזבח העולה למדרגת קודש קודשים. תרגום אונקלוס מתרגם ״ומשחת את מזבח העולה״ כותרבי ית מדבחא דעלתא, ו״קודש קודשים״ כקודש קודשין. הפסוק ממשיך את ציווי המשיחה והקידוש, ומצווה על משיחת מזבח העולה וכליו כדי לקדשם ולהעלותם למדרגת קודש קודשים, לאחר משיחת המשכן וכליו, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את משיחת הכיור וקידושו.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְרַבֵי יָת מַדְבְּחָא דַעֲלָתָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וּתְקַדֵשׁ יָת מַדְבְּחָא וִיהֵי מַדְבְּחָא קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל