וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃

ונתת את הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח, ונתת שם מים. ה׳ מצווה את משה לתת את הכיור בין אוהל מועד לבין מזבח העולה, ולתת בו מים. לפי פשט הכתוב, הכיור ניצב בחצר בין פתח המשכן למזבח, ובו מים לרחיצת ידי ורגלי הכוהנים לפני עבודתם. תרגום אונקלוס מתרגם ״הכיור״ ככיורא, ו״ונתת שם מים״ כותתן תמן מיא. הפסוק ממשיך את סדר הצבת הכלים, ומצווה על הצבת הכיור בין המשכן למזבח ועל מילויו במים, כשלב בהצבת כלי החצר, לאחר מזבח העולה. הכיור נחוץ לקידוש ידי ורגלי הכוהנים, ומקומו מכוון בין המשכן למזבח, כדי שיוכלו לרחוץ בבואם לעבוד.