ואחר באו משה ואהרן וגו'. אֲבָל הַזְּקֵנִים נִשְׁמְטוּ אֶחָד אֶחָד מֵאַחַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כֻלָּם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּלָטִין, לְפִי שֶׁיָּרְאוּ לָלֶכֶת; וּבְסִינַי נִפְרַע לָהֶם, "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ" (שמות כ"ד) - הֶחֱזִירָם לַאֲחוֹרֵיהֶם (שמות רבה):
וּבָתַר כֵּן עַלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַאֲמָרוּ לְפַרְעֹה כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל שַׁלַח יָת עַמִי וִיחַגוּן קֳדָמַי בְּמַדְבְּרָא:
ואחר. אחר שעשה אהרן את האותות, באו שניהם אל פרעה, ואמרו לו שניהם כי השם הבטיחם "ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו" (למעלה ד טו):
ויאמרו כה אמר ד'. וזה השם לא שמעו פרעה, על כן הזכיר אלהי ישראל, והטעם עַם ישראל, ולא יעקב לבדו:
ויחגו לי במדבר. לזבוח זבחים כמו אסרו חג בעבותים (תה' קיח כז) חגים ינקפו (ישעי' כט א):
ואחר באו משה ואהרן זה שיסד הפייט יכנס הבא במנה ואלה לבד באחרונה. ויום הולדת את פרעה היה.
ויחגו לי ויזבחו לי לשון אסרו חג בעבותים.
וְאַחַר בָּאוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁהֶאֱמִין הָעָם. וְכֵן הֵם דִּבְרֵי ה׳, דִּכְתִיב (שמות ג:יח): ״וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ״ וְאַחַר כָּךְ ״וּבָאתָ״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה הִפְסִיק הַפְסָקָה קוֹדֶם ״וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ״, הֲגַם שֶׁהוּא סִיּוּם עִנְיָן הַנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל, וּסְמָכָהּ עִם ״וּבָאתָ״ וְגוֹ׳ וְהָבֵן: