וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}

ויהי ביום דבר וגו'. מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו:

וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

ויהי. יש לתמוה על המסדר הפרשיות למה דבק זה הפסוק עם הבאים אחריו והוא סמוך אליהם ואם לא ידענו בו טעם כי כן ביום דבר ד' אל משה בארץ מצרים, וזה שדבר לו אני ד' דבר אל פרעה וכמוהו ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם (דבר' ב טז) דבק בפרשה הסמוכה אליו אולי בעל ההפסקות ידע לו טעם למה עשה כן, כי דעתו רחבה מדעתנו:

וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה. כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, שֶׁיְּדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְהוּא הֵשִׁיב שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַחַר שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ וְאֶת אַהֲרֹן לְשָׂרִים עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעֹה, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר, בֵּאֵר שֶׁלֹּא הָיָה הַמְכֻוָּן בָּהֶם שָׁוֶה, אֲבָל הָיָה שֶׁיִּהְיֶה מֹשֶׁה אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן יִהְיֶה לוֹ לְמְתַרְגֵּם וּמֵלִיץ.

וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהוּא מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְכָל שְׁאָר הַמְפָרְשִׁים תָּפְשׂוּ עָלָיו לוֹמַר אִם כֵּן הוּא לָמָּה הִפְסִיק בֵּנְתַיִם. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁרָצָה לְהוֹרוֹת בָּזֶה מַעֲלַת נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַל כָּל שְׁאָר הַנְּבִיאִים, כִּי כָל הַנְּבוּאוֹת הֵם בְּחֶזְיוֹן לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב, ו) ״אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה׳, בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳. כִּי נְבוּאָתוֹ הָיְתָה בַּיּוֹם מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני צו תקיא) מִן פָּסוּק ״בְּיוֹם צַוֹּתוֹ״ הַנֶּאֱמַר (ויקרא ז, לח), שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת נִצְטַוָּה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה בַּיּוֹם. עַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן ״וַיְהִי בְּיוֹם״, כְּשֶׁהָיָה יוֹם מַמָּשׁ, אָז ״דִּבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״, כִּי כָאן הַתְחָלַת נְבוּאָתוֹ, עַל כֵּן הוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהַתְחָלַת נְבוּאָתוֹ הָיְתָה בַּיּוֹם, וְכֵן הָיוּ מִסְתָּמָא כָּל הַנְּבוּאוֹת שֶׁל מֹשֶׁה כֻּלָּם בַּיּוֹם.

וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה כִּי שָׁוֶה אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בְּכָל פְּרָטֵי דָּבָר זֶה, הָיָה לְצַד כִּי בְּיוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. פֵּרוּשׁ, לִשְׁלוֹל דִּבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יד) ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי שָׁם עֲדַיִן לֹא הִשְׁוָה הַכָּתוּב אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה זוֹ, עַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וְחָזַר הַכָּתוּב לוֹמַר אוֹפֶן הַדִּבּוּר שֶׁדִּבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר אֲנִי ה׳ דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ״לֵאמֹר״ שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לוֹ ״אֲנִי ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁתִּסְמוֹךְ עַל דְּבָרַי וְתֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי וּתְדַבֵּר אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֶל פַּרְעֹה כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. וְתִמְצָא שֶׁדִּבּוּר זֶה שֶׁל ״אֲנִי ה׳״ הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, דִּכְתִיב (שמות ו:ב) ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״ - זֶה הָיָה בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ הוּא וִידַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, לֹא אַהֲרֹן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר שִׁתֵּף ה׳ עִמּוֹ אַהֲרֹן, הִנֵּה בֵּאַרְתִּי הֵיטֵב שָׁם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁאַהֲרֹן יְדַבֵּר אֶל הָעָם, אֲבָל לְפַרְעֹה עֲדַיִן ה׳ חָפֵץ שֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה, וְרִצָּה אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְלֹא תָחוּשׁ לְשׁוּם דָּבָר. וְלֹא רָצָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְחָזַר וְטָעַן הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַּרְעֹה. הִנֵּה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁטַּעֲנַת עֲרַל שְׂפָתַיִם הָיְתָה לְצַד פַּרְעֹה, לְצַד שֶׁאַהֲרֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר עַד עַתָּה אֶלָּא לָעָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. אָז אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה רְאֵה וְגוֹ׳ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, גַּם לְפַרְעֹה מִלְּבַד הָעָם. וּמֵעַתָּה הֻשְׁווּ אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּמִצְוָה זוֹ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁשִּׁתֵּף עִמּוֹ אַהֲרֹן אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הָאֵלּוּ הָאֲמוּרִים כָּאן, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי הֵם דְּבָרִים חֲדָשִׁים כַּנִּזְכָּר מִטַּעַם הָאָמוּר.

וְהִנֵּה הֶרְאָנוּ ה׳ כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל הַדָּבָר שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה, שֶׁכָּל כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל ה׳ עִם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת הוּא הַכֹּל. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, כִּי הָעִנְיָן יַגִּיד כִּי יִתְרוֹן גָּדוֹל הָיָה אִם עָשָׂה מֹשֶׁה הַכֹּל, וְהָרְאָיָה מֵהִשְׁתַּדְּלוּת ה׳ עִמּוֹ, וּכְפִי זֶה אָמַר ״וַיְהִי״ עַל חֶסְרוֹן הַיִּתְרוֹן.

וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מְסַדֵּר הַפָּרָשִׁיּוֹת לִכְתֹּב פָּסוּק זֶה ״וַיְהִי בְּיוֹם״ בַּפָּרָשָׁה שֶׁקָּדְמָה, וּכְפִי הָאֱמֶת נִקְשָׁר הוּא עִם מַה שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַצַּעַר הָרָמוּז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ הִיא עַל עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וְאוּלַי אִם הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה מִצְוָה זוֹ לְבַדּוֹ, הָיָה מִתְחַזֵּק כֹּחוֹ וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ עוֹבְרִים הַרְפַּתְקֵי עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. גַּם אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ הָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַבְּחִירָה וְהָיָה עוֹמֵד כָּל הַיָּמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן מֹשֶׁה אָמַר לְשׁוֹן צַעַר.

עוֹד יְכַוֵּן מַה שֶׁהִפְסִיק הַסֵּדֶר, לוֹמַר כִּי כָל הָאָמוּר ״הֵם אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳״ וְגוֹ׳, ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁהֵם שָׁוִים בַּמִּצְוָה שְׁנֵיהֶם יַחַד - זֶה הָיָה בְּיוֹם דִּבֵּר ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן, הֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ שָׁוִים בַּמִּצְוָה, כִּי מֹשֶׁה הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כָּל הַשְּׁלִיחוּת לְפַרְעֹה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁאַהֲרֹן לְבַד הוּא יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, כְּאָמְרוֹ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ וְגוֹ׳ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה: