וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

וְנוּנֵי דִי בְנַהֲרָא מִיתוּ וּסְרִי נַהֲרָא וְלָא יְכִילוּ מִצְרָאֵי לְמִשְׁתֵּי מַיָא מִן נַהֲרָא וַהֲוָה דְמָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

מתה - טעמו למעלה שהוא לשעבר, אבל מתה אנכי להבא טעמו למטה. ומתה עלי רחל טעמו למעלה והוא לשעבר.

וְהַדָּגָה וְגוֹ׳ מֵתָה. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר כִּי הָיָה לָהֶם סִימָן בְּמַעֲשֶׂה זֶה, כִּי לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה שֵׁדִים וְלֹא מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, כִּי מַעֲשֵׂה שְׁנַיִם אֵלּוּ יִהְיוּ דִּמְיוֹן וְלֹא מַמָּשׁ, וְהַדִּמְיוֹן יִהְיֶה לְעֵין הָרוֹאִים, לֹא שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ דָּם שֶׁיַּהֲרֹג כָּל שׁוֹתָיו וַאֲפִלּוּ דָּגִים. לָזֶה אָמַר וְהַדָּגָה וְגוֹ׳ מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאוֹר, וְזֶה יִהְיֶה לָהֶם לְאוֹת עוֹלָם כִּי מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה פְּעֻלָּה צוֹדֶקֶת וְלֹא דִּמְיוֹן. עוֹד אָמַר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְגוֹ׳, כִּי אֲפִלּוּ בְּמֶרְחֲצָאוֹת וּבְאַמְבַּטָאוֹת. וְאוּלַי כִּי יִרְצֶה עוֹד לוֹמַר שֶׁהַדָּם הַהוּא שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהַמַּיִם, הֲגַם שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים אוֹתוֹ מִמָּקוֹם זֶה וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר וְחוֹזְרִים וְכוּ׳, וְכָל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מִמַּעֲשֵׂה שֵׁדִים יְבַטְּלֵהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם, וּבִפְרָט כְּשֶׁיַּנִּיחוּהוּ בָּאָרֶץ כַּיָּדוּעַ (זהר ח״ב קצב,א), וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיָה הַדָּם בַּהֲוָיָתוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.