וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכּוֹת־יְהֹוָ֖ה אֶת־הַיְאֹֽר׃ {פ}

וימלא. מִנְיַן שבעת ימים, שֶׁלֹּא שָׁב הַיְאוֹר לְקַדְמוּתוֹ, שֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת רְבִיעַ חֹדֶשׁ, וג' חֲלָקִים הָיָה מֵעִיד וּמַתְרֶה בָהֶם (תנחומא):

וְאַשְׁלֵם שִׁבְעַת יוֹמִין בָּתַר דִמְחָא יְיָ יָת נַהֲרָא:

וימלא. הזכיר זה בעבור שעמדה זאת המכה ימים רבים לא כן בשאר המכות:

שבעת ימים - כך היה מכת היאור.

וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים. פֵּרוּשׁ, מָלְאוּ שִׁיעוּר הַמּוּגְבָּל לַמַּכָּה, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁלְמוּ שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר ה׳. וְכַוָּנַת הַכָּתוּב בְּהוֹדָעָה זוֹ הִיא כִּי לֹא נִתְרַגֵּשׁ פַּרְעֹה בְּמַכָּה זוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה׳ וְנִשְׁאֲרָה הַמַּכָּה עַד גְּבוּלָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּמָּלֵא וְגוֹ׳ אַחֲרֵי שֶׁהִכָּה ה׳ וְשָׁלְמוּ וּמָלְאוּ יְמֵי הַמַּכָּה. וְזֶה לְדַעַת מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,יב) שֶׁאָמְרוּ כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיָה מַתְרֶה בָּהֶם עַד שֶׁלֹּא בָּאָה הַמַּכָּה וְשִׁבְעָה יָמִים הָיְתָה הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בָּהֶם, אֲבָל לְהָאוֹמֵר כִּי שִׁבְעָה יָמִים הָיָה מַתְרֶה בָּהֶם וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיְתָה הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בָּהֶם, הָיוּ שִׁבְעַת יָמִים שֶׁל הַהַתְרָאָה, וּמִמֵּילָא הַנִּשְׁאָר מֵהַחֹדֶשׁ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת הַמַּכָּה בָּהֶם. אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לִסְבָרָתוֹ מִמַּכַּת חֹשֶׁךְ, וְאוּלַי זוֹ יָצְתָה מֵהַכְּלָל, וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם הַיְאוֹר מַכָּתוֹ יָצְתָה מֵהַכְּלָל, וְיוֹדֶה מַאן דְּאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת הַמַּכָּה שֶׁהַיְאוֹר לֹא אָרְכָה מַכָּתוֹ, וְיִתְכַּוְּנוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁאָמַר ״שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת״ שֶׁלֹּא הוּכָּה אֶלָּא שִׁבְעַת יָמִים כְּמִשְׁפַּט מַכַּת חֹשֶׁךְ שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה. וְסוֹבֵר אֲנִי שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה גְּבוּל לַמַּכָּה הָיְתָה מִסְתַּלֶּקֶת אִם הָיָה מֹשֶׁה מִתְפַּלֵּל קוֹדֶם הַזְּמַן הַהוּא: