שְׁמוֹת ז׳ · ה׳

וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

תכלית המכות: ״וידעו מצרים כי אני ה׳ בנטֹתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם״. רשב״ם מבאר ש״וידעו מצרים כי אני ה׳״ פירושו שיכירו באדון ומושל, שכן עד עתה אמרו ״לא ידעתי את ה׳״. אבן עזרא מרחיב בדקדוק המילה ״וידעו״ ומבאר את משמעותה כלשון עתיד. הרעיון המרכזי הוא שמטרת המכות אינה רק הוצאת ישראל אלא גם שהמצרים עצמם יכירו בכוחו ובמלכותו של ה׳. הכרה זו, שתבוא מתוך נטיית יד ה׳ במכות, היא לב עניינם של האותות והמופתים שיבואו על מצרים.
מבוסס על רשב״ם, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִדְעוּן מִצְרַיִם אֲרֵי אֲנָא יְיָ כַּד אָרֵים יָת מָחַת גְבֻרְתִּי עַל מִצְרָיִם וְאַפֵּיק יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּינֵיהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וידעו. כבר הזכיר ר' יהודה המדקדק הראשון ההפרש שיש בין וְיָדְעו ובין וְיֵדְעו, כי הקמץ בקמץ גדול הוא פועל עבר כמו שׁׂמְעו והוי"ו השיבו לעתיד כמשפט, והקמוץ בקמץ קטן, והיו"ד סימן לעתיד כמו וְיִשְׁמְרו, והנח הנעלם בין היו"ד והדלת תחת היו"ד שהוא שרש, והנה הזכיר למה הביא המכות על המצריים, כדי שיודע שמו הנכבד בעולם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וידעו מצרים כי אני ה' - אדון ומושל שעד עתה אמרו: לא ידעתי את ה'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל