שְׁמוֹת ח׳ · כ״ה

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־יְהֹוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהֹוָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

משה משיב שהוא יוצא ויעתיר אל ה׳ וסר הערוב ממחר, ״רק אל יֹסף פרעה התל לבלתי שלח את העם״. רש״י מבאר ש״התל״ הוא כמו ״להתל״. אבן עזרא מבאר שהשורש משונה, וכי משה הזהיר את פרעה שלא יוסיף להתל ולרמות, בעבור שכבר במכת הצפרדעים הבטיח לשלח את העם ולא שילח. הפסוק מלמד שמשה כבר למד מניסיון העבר את דפוס ההבטחות שאינן מתקיימות, ולכן מזהיר את פרעה מראש שלא יחזור על אותו תעתוע. הוא מבטיח להסיר את המכה אך תובע מפרעה לעמוד הפעם בדיבורו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

התל. כְּמוֹ לְהָתֵל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר משֶׁה הָא אֲנָא נָפֵק מֵעִמָךְ וֶאֱצַלֵי קֳדָם יְיָ וְיַעְדֵי עָרוֹבָא מִפַּרְעֹה מֵעַבְדוֹהִי וּמֵעַמֵהּ מְחָר לְחוֹד לָא יוֹסֵף פַּרְעֹה לְשַׁקָרָא בְּדִיל דְלָא לְשַׁלָחָא יָת עַמָא לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמר. התל. זה השורש משונה, כי היה ראוי להיות התי"ו בדגש, כי הה"א שרש, כמו "הנה לא ידעתי דַבֵּר" (ירמי' א ו), וככה התל תהתלו בי, והנכון "וַיְהַתֵּל בהם אליהו" (מ"א יח כז) ואמר לו משה כן, בעבור שאמר במכת הצפרדעים לשלח את העם ולא שלח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וְהַעָתַּרְתִּי - כמו: וְהַחֲרַמְתִּי את עריהם. והחזקת בו. והאבדתי חכמים מאדום. וְהַעֲלֵיתִי. כולם פתרונן להבא ופתחין. וכן: וְהַעֲבַדְתִּיךְ כי אותיות גורמים. אבל לשעבר יאמר: הֶעֱבַרְתִּי מעליך חטאתך. הֶעֱלֵיתִיךָ. הֶאֱבַדְתִּי. כלם נפתחין בפתח קטן. אבל בשאר אותיות יאמר: וְהִכְרַתִּי פסילך. וְהִשְׁמַדְתִּי. כולם בחירק בין לשעבר בין להבא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל