שְׁמוֹת ח׳ · ג׳

וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֥ן הַֽחַרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

החרטומים עושים גם הם ״בלטיהם״ ומעלים צפרדעים על ארץ מצרים. אבן עזרא מבאר שהחרטומים עשו זאת במים מועטים, ולכן ראה פרעה שיש הבדל בין מעשה אהרן למעשיהם - שהחרטומים רק הוסיפו על המכה ולא יכלו להסירה, ולכן קרא למשה. ספורנו מדגיש שהחרטומים העלו צפרדעים אך לא יכלו להוליד בריות אחרות, שכן אין בכוחם להמציא בריה מתנועעת באמת. הפסוק מלמד שגם כשהחרטומים חיקו את המכה, יכולתם היתה מוגבלת: הם יכלו רק להוסיף על הצרה, לא לפתור אותה - וזה שחשף את אזלת ידם.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבָדוּ כֵן חָרָשַׁיָא בְּלַחֲשֵׁיהוֹן וְאַסִיקוּ יָת עֻרְדְעָנַיָא עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעשו. במים מועטים, ע"כ ראה פרעה כי יש הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם, ע"כ קרא למשה, כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה, ולא יכלו לחסרה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים. אֲבָל לֹא יָכְלוּ לְהוֹלִיד אֲחֵרִים, כִּי אֵין לְאֵל יָדָם לְהַמְצִיא בְּרִיָּה מִתְנוֹעֶעֶת בֶּאֱמֶת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

בלטיהם פי׳‎ רש״‎י (לעיל ז כב) בלחש שאומרים אותו בלט ובחשאי. חז״‎ק לעיל (ז יא) פי׳‎ רש״‎י עצמו בלהטיהם בלחשיהם וכו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל