וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃

וְיֶעְדוּן עֻרְדְעָנַיָא מִנָךְ וּמִבָּתָּיךְ וּמֵעַבְדָיךְ וּמֵעַמָךְ לְחוֹד בְּנַהֲרָא יִשְׁתָּאָרָן:

וסרו. באה זו המלה מלרע הפך המשפט וכמוהו כי שמו אותי בבור (בראשית מ טו):

וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים. וְלֹא דַי שֶׁיַּכְרִית אֶת אֵלֶּה, אֲבָל יַעֲשֶׂה שֶׁהַנִּשְׁאָרִים לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲלוֹת אֶל בָּתֶּיךָ.

מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ. אֲבָל לֹא מִכָּל הָאָרֶץ, כִּי אָמְנָם יָמוּתוּ בָאָרֶץ וְיַבְאִישׁוּ.

רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. לְדוֹרוֹת, וְלֹא יַעֲלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה.