וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃

כצאתי את העיר. מִן הָעִיר, אֲבָל בְּתוֹךְ הָעִיר לֹא הִתְפַּלֵּל לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים (שמות רבה):

וַאֲמַר לֵהּ משֶׁה כְּמִפְּקִי מִן קַרְתָּא אֶפְרוֹשׂ יְדַי בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ קָלַיָא יִתְמַנְעוּן וּבַרְדָא לָא יְהֵי עוֹד בְּדִיל דְתִדַע אֲרֵי דַיְיָ אַרְעָא:

ויאמר אליו משה כצאתי את העיר. אמרו המפרשים כי לא יוכל לפרוש כפיו במצרים בעבור שמלאה גלולים:

כי לד' הארץ. ולא לך:

כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ וְרַב מִהְיוֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד, לֹא יֶחְדַּל כָּל זֶה עַד שֶׁאֵצֵא מִן הָעִיר.

הַקּוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ. כָּל זֶה יִהְיֶה יַחְדָּיו כְּמוֹ רֶגַע, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הַטֶּבַע, וְזֶה לְמַעַן תֵּדַע, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְשֹׁב שֶׁכְּבָר שַׁבְתֶּם בִּתְשׁוּבָה, כִּי אָמְנָם.

כצאתי את העיר לפי שאמר למעלה אשר ימצא בשדה וירד עליהם הברד, עכשיו בעת המכה שלא יאמרו ירא הוא לצאת בעבור הברד, אמר כצאתי את העיר אפרש כפי ולא אירא מן הברד. ד״‎א כצאתי מאתך לבא אל העיר, אפרש כפי בתוך העיר. וכן הוא אומר ויצא משה מעם פרעה את העיר וגו'. ד״‎א לפי הפשט מכת ברד נכרת בשדה יותר מבעיר לכך אמר כצאתי את העיר ואראה בשדה השחתת הברד ואתפלל לפי הצורך.

[כצאתי את העיר מן העיר].

וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד. פֵּרוּשׁ, לֹא יִהְיֶה מֵחָדָשׁ, וּמַה שֶׁכְּבָר הָיָה וְיָצָא מִן הַשָּׁמַיִם אֵין עוֹד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט:לג): ״וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״, וְעָמַד בָּאֲוִיר עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהוֹרִיד אֲבָנִים שֶׁהָיוּ עַל גַּב אִישׁ (ברכות נד:).

לְמַעַן תֵּדַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֵין אֲנִי מִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ לְצַד שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בִּדְבָרֶיךָ שֶׁתְּשַׁלַּח אֶת הָעָם, אֶלָּא לְהַרְאוֹתְךָ כִּי לַה׳ הָאָרֶץ.