לשחין פרח אבעבעת. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְֹשִׁיחֲנָא סָגֵי אֲבַעְבּוּעִין, שֶׁעַל יָדוֹ צוֹמְחִין בָּהֶן בּוּעוֹת:
שחין. לְשׁוֹן חֲמִימוּת; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה, "שָׁנָה שְׁחוּנָה" (יומא נ"ג):
וִיהֵי לְאַבְקָא עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרָיִם וִיהֵי עַל אֲנָשָׁא וְעַל בְּעִירָא לְשִׁיחֲנָא סַגִי אֲבַעְבֻּעִין בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:
והיה. זה מעשה נס, שזה הפיח שהוא מעט נעשה אבק על כל ארץ מצרים ולא הפריש ישראל:
אבעבעת. האל"ף נוסף, כי הוא מגזרת מים תבעה אש (ישעי' סד) והמלה כפולה כמו, תשעשעו (שם סו יב) תשגשגי (שם יז יא):
פרח - מגדל אבעבועות מלאות מורסא וליחלוח.
לאבק הלמ״ד בשו״א והאל״ף בקמ״ץ.