גַּ֥ן ׀ נָע֖וּל אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם׃

גַּן נָעוּל. עַל שֵׁם צְנִיעוּת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת:

גַּל נָעוּל. יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן מַעְיָן כְּמוֹ "גֻּלּוֹת עִלִּיּוֹת". וְיֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן שַׁעַר, וְהוּא לָשׁוֹן אֲרַמִּי, בַּתַּלְמוּד: "טְרוֹקוּ גַלֵּי":

הפעם הא'גל. כמו גלות עליות קרוב ממעין:

הפעם הב'והנה את חשובה כמו גן נעול שלא יוכל אדם להכנס אליו וכאלו נטעך פרדס רמון עם פרי כל מגד מעורב עם כל מיני בשמים והענין שנתחברו בך כל ריח ערב וטוב ואת כמעין גנים באר מים חיים שישיבו נפש עייפה:

הפעם הג'גל נעול. [בנות ישראל] הצנועות:

גן נעול. עתה חוזר לשבחה בדבר הצניעות, וכה יאמר הרי את כגן הנעול שאין מי יוכל לבוא בו כי אם בעל הגן, כי כ״כ לא תעזוב את מי לגשת אליך:

גל נעול. את נעול כמעין הנעול, כי לא הערה מי בך לקלקל ולשבור הבתולים והרי את נעול:

מעין חתום. כפל הדבר במלות שונות והנמשל הוא על ההרחקה מן עובדי כוכבים ומזלות:

נעול. סגור וכן ונעל הדלת (ש״ב יג יח):

גל. מעין כמו גולות מים (יהושע טו יט):

חתום. ענין סגירה כמו כי חתום הוא (ישעיה כט יא):

משל:מוסיף גן נעול כי איש לא ידעה:

מליצה:גן נעול. עתה יביט על הנפש כי בתולה היא ולא הוטמאה מאלהי נכר שהם כח היצר המתעורר והמתאוה אשר יזנו הנפשות אחריהן ויחללו קדושתן, אמר שהיא כגן נעול שלא בא זר בתוכו, והגל שבו יקרבו אל המעין נעול, והמעין והמקור בעצמו חתום, ר"ל שלא קרבו אליה הזרים האלה לא במחשבה ולא במעשה, כי מקורה חתום בחותם האלהות והקדושה כמו שהיתה בהיותה במעון קדשה:

גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום:

אמר אליה שהגן אשר נתן לו לעבדו ולשמרו עד אשר יתן פירותיו הוא נעול רצוני שאין לו פתח יכנס ממנו בו להשתדל שיוציא פריו על המים והמעין אשר ישקה את הגן הוא חתום עדיין והוא שפע השכל הפועל כאמרו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וזהו אמרם ז״ל שלא שלטה בו עין מעולם להיות נקי מהחמר כמו שהתבאר בספר הנפש והוא מבואר שהשכל הפועל אי אפשר שישפיע לו בזה דבר אם לא קדמה ההשגה בו מן החוש האלהי' אם לא יהיה בפליאה ועל המעט כמו הענין בנבואה והחלומות הצודקים והקסם ושם גם כן מקום עיון אם נצטרך לזה חוש באופן מה במו שזכר אבן רשד בקצורו לספר החוש והמוחש ואם אפשר זה המין מן ההשפעה בדברים העיוניים וכבר אמרנו בזה בבאורינו לקצור בן רשד. והנה איך שיהיה הענין הנה הסדור הטבעי בזה והוא אשר יהיה על הרוב ואשר יהיה בבחירתינו הוא שילקה הענין מן החוש תחלה ועם ההשגות יעשה ממנו השכל גזרה כוללת ואולם האופן השני מההשפעה הנה היה שיהיה באלו העניינים העיוניים אינו מיוחס להשתדלותינו: