שִׁיר הַשִּׁירִים ו׳ · ד׳

יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּסָהּ עַל זֹאת, "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי", כְּשֶׁאַתְּ רְצוּיָה לִי. כָּךְ הוּא נִדְרַשׁ בְּסִפְרֵי:

נָאוָה. אַתְּ עַתָּה כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה בִירוּשָׁלָיִם:

אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. חֵילֵי מַלְאָכִים. אֵימָתֵךְ אָטִיל עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִלָּחֵם וּלְהַשְׁבִּיתְכֶם מִן הַמְּלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֶזְרָא:

מקור: ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הפעם הא'כתרצה. [שם] מדינה ובדברי אחאב תמצאנה:

איומה. [שיש אימה לכל רואיה ממנה] מן איום ונורא:

כנדגלות. עמו [ה]מחנות שיש להן דגלים:

הפעם הב'ענה כאשר ראה (אותה) יפה את כנדגלות המחנות בעלות הדגלים והנה שערך כעדר העזים ושניףך כרחלים (ו)כפלח הרמון רקתך והענין [הנה] אלה אותות שאת [היא] רעיתי הראשונה ולא תתערבי באחרות [כי אחת את ואין דומה] כי הנה המלך שלמה יש לו ששים מלכות אבל יונתי אחת היא ואפי׳ המלכות יאשרוה ויתמהו ויאמרו מי זאת הנשקפה כמו שחר:

הפעם הג'אמרה [ה]שכינה אחר שחזרת בתשובה ובקשת אותי עתה תשובי למלכותך כבראשונה וזה על זמן בני חשמונאי שמאותן הימים מלכו ישראל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יפה את רעיתי כתרצה. וכאשר נשמע אל החשוק נועם דבריה והפלגת תשוקתה אליו, שלח אמריו לקלסה, וכה אמר יפה את רעיתי כעיר תרצה, והיא היתה עיר יפה מאד בבנינים נפלאים (ועד שלא נבנית שומרון היתה עיר מלוכה למלכי ישראל):

נאוה כירושלים. שהיתה נאה מאד בהפלגת הסדור וההנהגה:

איומה כנדגלות. לפי רוב חשיבתך ומעלתך את מטלת אימה על רואך, כמו דגלים ממחנות רבות המטילים אימה על רואיהם והנמשל הוא לומר עם כי את גולה וסורה, עם כל זה יפה את במעשים הגונים ובמדות ישרות, וכל האומות אינם חפצים להשחיתך עד התכלית כאילו היית המון עם רב מלומדי מלחמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כתרצה. שם עיר מלוכה למלכי ישראל:

נאוה. נאה ויפה:

איומה. מלשון אימה ופחד:

כנדגלות. מלשון דגל ורוצה לומר מחנות בעלי דגל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

משל:יפה. [מאמר הדוד] את רעייתי יפה כתרצה ר"ל ע"י שנתרצית אלי שנית ושב רצוני עליך ואת נאוה כירושלים כולו, ר"ל ככל בנותיה, ואת איומה כנדגלות, כמחנות רבות. שכן יראו עתה מקרוב אליך:

מליצה:יפה. (הדוד העליון אומר אל נפש שלמה). את יפה ע"י שנרצו מעשיך ונתכפרו עונותיך. ואת נאוה כירושלים, ר"ל ככל הגויה והמון כחותיה, שהיא ירושלים המליציית ובנותיה, כי את שקולה כנגד כולם והעקרית בעיני. ואת איומה כנדגלות רבים והמון מחנות, כי מן התורה ומע"ט שעסקת ופעלת, עמדו צבא קדושים ומלאכי שלום העומדים סביבך לשמרך בכל דרכיך וזר לא יקרב אליך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם איומה כנדגלות:

אחר שהוסרו ממנו אלו המונעים והכינה לו חשוקתו מה שיצטרך אליו בדרוש אשר החקירה בו עתה החל לשבח אותה באלו העניינים. ואמר שהיא יפה מאד לפי שכבר התקשטו כחות הנפש בכללם קשוט שלם. והמשילה לתרצה שהיתה עיר יפה מאד עד שליפיה היתה עיר מלוכה כמו שנזכר במלכים וכן הענין בירושלים. ואולם אמר איומה כנדגלות הוא להורות כי מה שתשיגהו ואם הוא פרטי הוא רוחני מאד כבר הופשט ממנו הרבה מהמשיגים ההיולאנים ובפרט במה שנקחהו מהכח הזוכר ולזה אמר שהיא נוראה כמו הכחות השכליות אשר ישיגו הרבוי והקבוץ הבלתי בעל תכלית לא שהיא נדגלת על זה האופן אבל לה מדרגה נפלאה מהרוחניות כמו שהתבאר בספר החוש והמוחש. ואפשר שנאמר שהרצון באמרו איומה כנדגלות שהיא נוראה כמו החיילות הנדגלות ר״ל אשר להם נס ומנהיג כי הם יכוונו כלם לכונה אחת בהסכמה ולזה יהיה זה החיל נורא וכן הענין בה עם שאר כחות הנפש כי שאר הכחות כבר התקשטו הקשוט הראוי ונכנעו אל עבודת השכל ולזה הם כולם בהסכמה אחת בזה הפועל אשר תכוין אליו זאת החשוקה והנה זה הבאור האחרון נאות יותר מן הראשון לפי מה שאחשוב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל